בקרב חולי סוכרת תועדו שיעורים גבוהים יותר של תמותה בעקבות מעשה אובדני, צריכת אלכוהול ותאונות דרכים, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, כאשר הסיכון גבוה במיוחד בקרב אלו המטופלים באינסולין, כך עולה מנתונים חדשים מפינלנד, שפורסמו בכתב העת European Journal of Endocrinology.
מטרת החוקרים הייתה לאפיין את הגורמים החיצוניים לתמותה משנית לצריכת אלכוהול, תאונות דרכים ומעשי אובדנות בחולי סוכרת. הם אספו נתונים אודות חולי סוכרת אשר ניפקו לפחות מרשם אחד לטיפול באינסולין, ו/או לפחות תרופה פומית אחת לסוכרת, בתקופה שבין ינואר 1997 ועד דצמבר 2010 וכן אודות קבוצת ביקורת תואמת בגיל, מין ואזור מגורים. כל המטופלים החדשים באינסולין במהלך תקופה זו נכללו, כמו גם 50% מאלו שהחלו טיפול פומי חדש (נבחרו באקראי). המעקב החל בתאריך המרשם הראשון לטיפול תרופתי לסוכרת והסתיים ב-31 בדצמבר, 2012, או בתאריך התמותה.
מדגם המחקר כלל 434,629 משתתפים (226,372 גברים; 208,148 חולי סוכרת). משך המעקב הממוצע עמד על 7.1 שנים ובמהלך תקופה זו תועדו 2,832 מקרי תמותה על-רקע צריכת אלכוהול, 3,187 משנית לתאונות ו-853 מקרי תמותה עקב מעשה אובדני.
מניתוח הנתונים עלה כי סוכרת לוותה בשיעורי תמותה גבוהים יותר כמעט בכל תוצאי הסיום.
בקרב גברים עם סוכרת תחת טיפול חדש בתרופות פומיות, יחס הסיכון לתמותה משנית לצריכת אלכוהול עמד על 1.7, בעוד שהשיעור הגיע עד 6.9 בקרב אלו שטופלו באינסולין, בהשוואה לאלו ללא-סוכרת. בקרב נשים עם סוכרת, הסיכון לתמותה על-רקע צריכת אלכוהול היה אף גבוה יותר ועמד על 2.1 עם טיפול פומי ועל 10.6 עם טיפול באינסולין. הסיבה הנפוצה ביותר לתמותה על-רקע צריכת אלכוהול הייתה שחמת כבד אלכוהולית (45% מכלל מקרי התמותה).
באשר לתמותה משנית לתאונות, הסיבה הנפוצה הייתה נפילה (36%), כאשר שיעורי התמותה היו גם גבוהים יותר בקרב מטופלים באינסולין, הן בגברים (יחס סיכון לתמותה של 2.1) והן בנשים (יחס סיכון לתמותה של 1.5).
שיעורי התמותה עקב מעשה אובדני היו גבוהים יותר בקרב גברים תחת טיפול באינסולין (יחס סיכון לתמותה של 2.1), בהשוואה לאלו ללא-סוכרת, אך בקרב נשים הסיכון היה גבוה יותר רק בקרב אלו תחת טיפול פומי חדש (יחס סיכון לתמותה של 1.6). הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה וקבעה כי סוכרת, בפרט סוכרת מסוג 1, מלווה בסיכון מוגבר לאובדנות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים מהמדגם הארצי הגדול עולה כי בחולי סוכרת שיעורי תמותה גבוהים יותר משנית לסיבות לא-טבעיות, בהשוואה לאוכלוסיה ללא-סוכרת. הממצאים מדגישים את חשיבות התערבויות פסיכו-סוציאליות בקרב חולי סוכרת בסיכון-גבוה.
Eur J Endocrinol. 2018;179:299-306
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!