משפחה

השוואת הסיכון לדימום תוך-גולגולתי עם נוגדי-קרישה שונים לעומת אספירין בחולים ללא פרפור פרוזדורים (JAMA Neurolgoy)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה כי כאשר נוגדי-קרישה פומיים, שאינם פועלים כנגד ויטמין K, ניתנים לטיפול בחולים ללא פרפור פרוזדורים, הסיכון לדימום תוך-גולגולתי עשוי להיות תלוי-מינון בחלק מהתרופות.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים קליניים להשוואת הסיכון לדימום תוך-גולגולתי עם נוגדי-קרישה פומיים, שאינם פועלים כאנטגוניסטים של וויטמין K, אל מול אספירין.

לצורך המחקר, החוקרים השלימו חיפוש במאגרי PubMed, Embase, CENTRAL ו-ClinicalTrials.gov עד מאי 2018. הם התמקדו במחקרים קליניים ואקראיים שארכו שלושה חודשים ומעלה וכללו השוואה של התוצאים בין טיפול בנוגדי-קרישה פומיים אלו ובין אספירין.

הסקירה כללה חמישה מחקרים אקראיים, ארש כללו השוואה של לפחות נוגד-קרישה אחד מול אספירין, עם סך כולל של 39,398 משתתפים. מניתוח התוצאות עלה כי Rivaroxaban (קסרלטו) במינון של 15-20 מ”ג ביום לווה בסיכון מוגבר לדימום תוך-גולגולתי (שני מחקרים; יחס סיכויים של 3.31), בהשוואה לאספירין, בעוד ש-Rivaroxaban במינון 10 מ”ג פעם ביום, או 5 מ”ג פעמיים ביום (שלושה מחקרים) או Apixaban (אליקוויס) במינון 5 מ”ג פעמיים ביום (מחקר אחד) לא לוו בסיכון מוגבר לדימום תוך-גולגולתי, בהשוואה לאספירין.

חוקרים כותבים כי Rivaroxaban במינון 15-20 מ”ג ביום מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדימום תוך-גולגולתי, בעוד שמינונים יומיים קטנים יותר של Rivaroxaban או טיפול ב-Apixaban, לא לוו בסיכון מוגבר לדימום זה. מכאן עולה כי העליה בסיכון הינה תלוית-מינון. הם ממליצים לשקול השלמת מחקרים נוספים להשוואת נוגדי-קרישה פומיים ספציפיים במינונים מסוימים ואספירין בחולים ללא פרפור פרוזדורים, אך עם מקורות אפשריים לתסחיף לבבי, העלול להוביל לאירוע מוחי.

JAMA Neurolgoy 2018

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה