משפחה

מחלוקת אודות חובת השלמת בדיקות קוגניטיביות של רופאים על-בסיס גיל בלבד (Am J Geriatr Psychiatry)

מומחים מעלים טיעונים כנגד הסוגיה השנויה במחלוקת של חיוב השלמת בדיקות קוגניטיביות, מבוססות-גיל, להערכת כשירות רופאים. בסקירה החדשה שפורסמו בכתב העת American Journal of Geriatric Psychiatry דנים הכותבים בעדויות המדעיות בכל הנוגע לליקוי קוגניטיבי על-רקע גילי, מפרטים משאבים להערכות ומכשולים אפשריים וקובעים המלצות לעתיד.

למרות שמחקר קודם הדגים קשר מובהק בין הזדקנות ובין שינויים בתפקוד הקוגניטיבי, אין כיום חובת ביצוע בדיקות או פרישה מעבודה בקרב אנשי הצוות הרפואי המזדקנים. לפיכך, החוקרים סבורים כי יש מקום לגישה עקבית יותר להערכה וסיוע לרופאים המבוגרים.

הכותבים מסבירים כי אין מקום לסטיגמות או ענישה פשוט כי אדם התבגר בגיל. עם זאת, זיהוי והערכה מוקדמים מספקים אפשרות טובה יותר למניעת טעויות רפואיות, הגנה על הציבור וסיוע לרופאים המזדקנים.

מדו”ח מטעם ה-Federation Physicians Data Center עלה כי בשנת 2012, 26.3% מהרופאים היו בגילאי 60 שנים ומעלה, עליה מ-24.4% בשנת 2010. אין ספק כי יש הזדקנות של כוח העבודה של הרופאים, בפרט בקרב גברים. בשנת 2016, 36% מהרופאים ממין זכר בארצות הברית היו בגילאי 60 שנים ומעלה, כלומר, למעלה משליש מהרופאים.

מחקר שפורסם בשנת 1994 מצא כי התפקוד הקוגניטיבי היה דומה בין 1,002 הרופאים ו-581 נבדקים שאינם רופאים עד גיל 50 שנים. למרות שבקרב אלו שאינם רופאים תועדה הידרדרות קוגניטיבית מהירה יותר לאחר גיל 60, הירידה הקוגניטיבית הייתה משמעותית בשתי הקבוצות. הידרדרות קוגניטיבית הייתה דומה בין שתי הקבוצות לאחר גיל 75 שנים.

מחקרים אחרים הצביעו על קשר עם תמותה מוגברת יותר כאשר פרוצדורות קרדיווסקולאריות בוצעו ע”י מנתחים מבוגרים יותר וכאשר קשישים שאושפזו בבתי חולים בארצות הברית טופלו בידי רופאים מבוגרים יותר.

לאור העדויות המצטברות בנושא, הצהרה מטעם ה-American College of Surgeons בשנת 2016 תמכה בהערכה גופנית ורפואית התנדבותית, עם בדיקות חוזרות בהמשך. תכנית MOC (Maintenance of Certification) השנויה במחלוקת נוצרה במטרה להעריך ולשפר את כישורי הרופאים דרך בדיקות תקופתיות, הערכות תפקוד ועוד. עם זאת, החוקרים מציינים כי האופי ההתנדבותי של התכנית עשוי להוביל לזיהוי ירוד של אלו בעלי הליקוי החמור ביותר, שכן הפניה-עצמית דורשת מודעות-עצמית.

מנגד, מספר מדינות בחרו בקביעת חובת הערכה מבוססת-גיל, כולל ניו-זילנד כחלק מתכנית סקירה שגרתית. ה-Federation of Medical Regulatory Authority of Canada קבע שלוש רמות סקירה בשנת 1993, כאשר רמה 1 נוגעת לסקירת כישורי כלל הרופאים וזו משמשת באלברטה ונובה-סקוטיה, כמו גם בבריטניה. עם זאת, מדינות ללא ביטוח רפואי ארצי מתמודדות עם מכשולים שונים.

בארצות הברית ישנה הערכה סדירה של תפקוד רופאים מוסמכים בבתי חולים, אך לעיתים קרובות דרך סקר עמיתים. עם זאת, רופאים עשויים להימנע מלדווח על ליקויים של עמיתים שלהם למקצוע. בדומה, ישנן תוכניות נוספות במדינות אחרות שנועדו לשמש למעקב אחר כישורי רופאים.

מעבר לחשיבות הבנת נושא השינויים הקוגניטיביים על-רקע הגיל וההשפעה על התפקוד, הכותבים קובעים חמש המלצות:

1.     אם רואים דבר מה חריג, יש לדווח על כך חולים ועמיתים צריכים לדווח על דגלים אדומים בשלב מוקדם, כאשר המטרה היא לזהות ולאחר מכן לטפל במצבים הפיכים או לסייע לחולים להתמודד עם ההשלכות של מצב בלתי-הפיך.

2.     יש להשתמש בתכניות הערכה זמינות.

3.     יש לשקול לדחוף לגישה סטנדרטית, כולל הערכה שגרתית של 360 מעלות.

4.     טפל, או עודד פרישה. באלו עם ליקוי הפיך, טיפול עשוי לכלול טיפול בהפרעות שימוש בחומרים, פסיכותרפיה, או התאמת מקום העבודה. עבור אחרים, יש לתכנן את המסלול לפרישה ממקום העבודה.

5.     שיפור הליכי הפרישה.

Am J Geriatr Psychiatry. 2018;26:631-640

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

  • משרד הבריאות מפרסם את דו

    משרד הבריאות מפרסם את דו"ח מיטות האשפוז ועמדות ברישוי לשנת 2023

    משרד הבריאות פרסם הבוקר את דו"ח מיטות אשפוז ועמדות ברישוי דצמבר 2023, המציג מידע מעודכן על מספר המיטות במוסדות הבריאות השונים, בהן מיטות לאשפוז ולאשפוז יום, עמדות לטיפול יום, רפואה דחופה, ניתוח, התעוררות, דיאליזה, לידה ועריסות ילודים.

  • האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    הגדלת צריכת וויטמין E, הן דרך התזונה והן באמצעות תוספים, עשויה לסייע במניעת התפתחות מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease, או MASLD), בפרט במבוגרים עם היפרליפידמיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (בשמה הקודם, מחלת כבד […]

  • ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    תסמיני דום נשימה בשינה, כולל נחירות, השתנקות והפסקות נשימה במהלך השינה מלווים בסיכון מוגבר משמעותית להפרעות זיכרון ותפקוד קוגניטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ממצאי המחקר מבוססים על מדגם שכלל 4,257 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health and Nutrition Examination Survey לשנים 2017-2018 והשלימו שאלונים שכללו […]

  • ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

    ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

    ליקוי קוגניטיבי משנית למחלת כליות, דוגמת ירידה בזיכרון מילולי ואפיזודי, עשוי להשתפר לאחר השתלת כליה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ליקוי קוגניטיבי מתועד בשכיחות גבוהה בחולים עם כשל כלייתי ועשוי להשפיע על ההתאמה להשתלת כליה, איכות חיים והישרדות החולים. בעוד שייתכן שיפור […]

  • האם בילידי אוקטובר סיכון מופחת לשפעת? (BMJ)

    האם בילידי אוקטובר סיכון מופחת לשפעת? (BMJ)

    בילדים קטנים שנולדו במהלך חודש אוקטובר סיכון מופחת להדבקה בשפעת כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים כותבים כי הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בעובדה שילדים נוטים לקבל חיסונים בביקורים סדירים בחודש בו הם נולדו וחודש אוקטובר הינה תקופה מצוינת לקבל את החיסון כנגד שפעת. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים ממאגר הנתונים MarketScan […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה