משפחה

מטפורמין עשוי לסייע במניעת סיבוכי היריון בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society)

טיפול במטפורמין עשוי להביא לשיפור תוצאות היריון בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות, אך אינו מונע סוכרת הריונית וההשפעות ארוכות הטווח על הצאצא אינן ידועות, כך עולה מתוצאות מחקר PreMet 2, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society.

מדגם המחקר כלל 487 נשים הרות עם תסמונת שחלות פוליציסטיות מ-14 מרכזים בנורבגיה, שבדיה ואיסלנד. המשתתפות חולקו באקראי לטיפול במטפורמין (500 מ”ג פעמיים ביום בשבוע הראשון, 1,000 מ”ג פעמיים ביום עד ללידה) או פלסבו. בתחילת המחקר, גיל הנשים הממוצע עמד על 30 שנים ומדד מסת הגוף הממוצע עמד על 28 ק”ג למטר בריבוע.

מניתוח לפי כוונה לטפל של כלל המדגם עלה כי היארעות התוצא המשולב של הפלה מאוחרת ולידה מוקדמת עמדה על 5% עם מטפורמין לעומת 10% עם פלסבו (הבדל שאינו מובהק סטטיסטית).

עם זאת, מניתוח לפי פרוטוקול שלא כלל 46 נשים שפרשו מהמחקר עלה יחס סיכויים של 2.55 (p=0.03) לטובת מטפורמין. מניתוח שני לפי-פרוטוקול, בו הוצאו 134 נשים עם פחות מ-90% היענות לטיפול במטפורמין, תועדו גם הבדלים מובהקים בשני הסיבוכים (יחס סיכויים של 2.76, p=0.05).

מספר הנשים הנדרש לטיפול למניעת הפלה או לידה מוקדמת אחת עמד על 22 נשים.

להשוואה, השיעור הכולל של הפלות ולידות מוקדמת באוכלוסיית נורבגיה עומד על 5.2%, דומה למדינות נורדיות אחרות. בארצות הברית, שיעור זה עומד על 10%, עדות לכך שבקבוצת המחקר שיעור הלידות המוקדמת לפחות אינו גבוה יותר, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

התוצא המשני המפתיע והבולט ביותר היה העדר השפעה מובהקת על סוכרת הריונית, עם שיעורים של 25% בקבוצת הטיפול במטפורמין, לעומת 24% בקבוצת הפלסבו (P=0.75). עוד לא תועדו הבדלים ביתר לחץ דם או רעלת היריון, גישת לידה או דימום לאחר-לידה, בין אלו שנטלו טיפול במטפורמין או פלסבו.

עליה במשקל בקרב נשים הייתה קטנה יותר עם מטפורמין לעומת פלסבו (8.7 לעומת 11.5 ק”ג, p<0.001). לא תועדו הבדלים במשקל או באורך הצאצא בלידה, עם היקף ראש מעט גדול יותר, אך בתוך הטווח התקין, של תינוקות שנולדו לאימהות שנטלו מטפורמין (35.4 לעומת 35 ס”מ, p=0.006).

אירועים חריגים חמורים היו דומים בין שתי הקבוצות, עם פיזור שווה של מומים מולדים. בסך הכול תועדו חמישה מקרי תמותה תוך-רחמית שלושה מקרים בקבוצת ההתערבות ושני מקרים בקבוצת הפלסבו.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת ההשפעה של גישות טיפול שונות לפעילות יתר של בלוטת התריס על הסיכון הלבבי (JAMA Netw Open)

    השוואת ההשפעה של גישות טיפול שונות לפעילות יתר של בלוטת התריס על הסיכון הלבבי (JAMA Netw Open)

    ניתוח וטיפול ביוד רדיואקטיבי מלווים בסיכון מופחת לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בטווח הארוך, בהשוואה לטיפול ארוך טווח בתרופות כנגד בלוטת התריס בחולים עם אבחנה חדשה של היפרתירואידיזם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות כנגד בלוטת התריס מהוות את הטיפול הנפוץ ביותר כנגד פעילות יתר של […]

  • טיפול במעכבי SGLT-2 מפחית סיכון לאנמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת מסוג 2 (JAMA Netw Open)

    טיפול במעכבי SGLT-2 מפחית סיכון לאנמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת מסוג 2 (JAMA Netw Open)

    תרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) עשויות לסייע בהפחתת הסיכון לאנמיה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית בשלב I-III, עם תוצאות טובות יותר מאלו המתוארות עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שאנמיה מתוארת ב-20-30% מהחולים […]

  • יעילות ובטיחות הוספת Enavogliflozin לעומת Dapagliflozin לטיפול במטפורמין בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes Obes Metab)

    יעילות ובטיחות הוספת Enavogliflozin לעומת Dapagliflozin לטיפול במטפורמין בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes Obes Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הוספת Enavogliflozin לטיפול במטפורמין הינה גישת טיפול בטוחה ויעילה למשך עד 52 שבועות בחולים עם סוכרת מסוג 2. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הבטיחות והיעילות בטווח הארוך של Enavogliflozin במינון 0.3 מ”ג ביום כתוספת למטפורמין בחולים עם […]

  • הדיוק האבחנתי של בדיקה גופנית לזיהוי קשריות בבלוטת התריס (Clinical Thyroidology)

    הדיוק האבחנתי של בדיקה גופנית לזיהוי קשריות בבלוטת התריס (Clinical Thyroidology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Thyroidology עולה כי אין קורלציה בין ממצאים בבדיקה גופנית של בלוטת התריס ובין הממצאים בבדיקת אולטרה-סאונד במדגם מטופלים שרובם לא הציגו תסמינים של הגדלה של בלוטת התריס. עם זאת, שיפור המיומנות בבדיקה גופנית עשוי להביא לשיפור בתוצאות. בדיקות סקר לקשריות בבלוטת התריס, שהן לרוב גלויות לעין וברות-מישוש, באמצעות בדיקת […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • טיפול הורמונאלי חליפי מלווה בירידה גדולה יותר במשקל עם טיפול ב-Semaglutide בנשים לאחר מנופאוזה (Menopause)

    טיפול הורמונאלי חליפי מלווה בירידה גדולה יותר במשקל עם טיפול ב-Semaglutide בנשים לאחר מנופאוזה (Menopause)

    בנשים עם עודף-משקל או השמנת-יתר המטופלות ב- Semaglutide(וויגובי), טיפול הורמונאלי לווה בירידה גדולה יותר במשקל הגוף, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Menopause. החוקרים כותבים כי קשר זה נותר על כנו לאחר תקנון לערפלנים שונים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את היקף הירידה במשקל וסמני סיכון קרדיו-מטבולי בנשים לאחר-מנופאוזה עם וללא טיפול הורמונאלי חליפי. החוקרים […]

  • אימון שרירי רצפת אגן משפר תפקוד מיני בנשים (Am J Obstet Gynecol)

    אימון שרירי רצפת אגן משפר תפקוד מיני בנשים (Am J Obstet Gynecol)

    אימון שרירי רצפת אגן מלווה בשיפור בתפקוד המיני בנשים עם הפרעה בתפקוד רצפת האגן, כולל שיפור עוררות מינית, אורגזמה, שביעות רצון ותפקוד מיני כולל בנשים, ללא עדות לאירועים חריגים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סקירה שיטתית שפורסמה בשנת 2015 הציעה השפעה […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה