הודעת משרד הבריאות

הועדה למיגור אלימות כלפי צוותים רפואיים ומנהליים במערכת הבריאות הגישה את המלצותיה. בין ההמלצות: הקמת יחידות אבטחה ארציות ממונעות (אופנוענים),  הפעלת אפליקציית מצוקה לכל עובד,  פריסת מצלמות בשטחים ציבוריים, חציצה פיזית במרפאות הקהילה. ליצמן:  משרד הבריאות רואה בהמלצות אלה יסוד לשיקום מערך השירות הרפואי ללא אלימות וללא סכנה לציבור החולים. נפעל ליישום ההמלצות כדי שמערכת הבריאות תהיה חסינה יותר ובריאה יותר.

סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן: ” תופעת האלימות נגד רופאים וצוותים רפואיים חמורה ופסולה. זו מכה שמאיימת על מערכת הבריאות. לא יכול להיות שרופא, אחות או איש מינהלה בבית חולים או במרפאה, לא יוכל לבצע תפקידו בגלל אלימות מכל סוג שהוא. אני מברך את הוועדה החשובה שעשתה עבודה מעמיקה ויסודית, בראשות פרופסור שלמה מור יוסף. משרד הבריאות רואה בהמלצות אלה יסוד לשיקום מערך השירות הרפואי ללא אלימות וללא סכנה לציבור החולים. נפעל ליישום ההמלצות כדי שמערכת הבריאות תהיה חסינה יותר ובריאה יותר.

מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר: “עובדי מערכת הבריאות זכאים לעבוד בסביבה בטוחה ומוגנת, ללא אלימות. הדרך להפחתת אלימות והגברת תחושת הביטחון ארוכה, מורכבת ומאתגרת. נדרשת מעורבות ומחויבות של כלל ציבור המטופלים, קובעי המדיניות וציבור המטפלים. רק איחוד כוחות, שיתוף פעולה ויצירת מאמץ משותף של כלל השותפים יוביל לשינוי המיוחל ויבטיח שמירה על ערכים חברתיים בתוך ומחוץ למערכת הבריאות. אני מודה לפרופ’ שלמה מור יוסף על כך שעמד במשימה המאתגרת.

פרופ’ שלמה מור יוסף יו”ר הוועדה הוסיף: אלימות המתרחשת במערכת הבריאות הינה השתקפות של האלימות המרחשת בחברה הישראלית בכללותה.

אלימות היא אלימות בין אם היא מתרחשת בבית, ברחוב, באירועי ספורט, בכביש, בבתי ספר או במערכת הבריאות. מערכת הבריאות הינה חלק מרכזי וחיוני בחברה.

אלפי אזרחים אשר לרוב, שרויים בחרדה, דאגה ומצוקה נפשית וגופנית נזקקים לשירותי הצוותים מדי יום.

מיליוני אינטראקציות מתקיימים בין מטפל, מטופל ובני משפחה מדי יום, אינטראקציות אשר לעיתים לא מבוטלות כוללות ביטוי אלימות כלפי צוותים. במסגרת העבודה בוועדה, שמנו לנו למטרה, לגבש תוכנית המלצות אופרטיבית וכוללנית אשר תוביל  לירידה משמעותית במספר מקרי האלימות, לייצר סביבה בטוחה לצוותים ולמטופלים וכן לעלייה בתחושת הביטחון של הצוותים הרפואיים,

אין ספק כי העבודה בתנאי לחץ והמחסור הכרוני בכוח אדם, בעיקר ברופאים/ות, אחיות/ים ועובדי מינהל משפיעים על אווירה מתוחה בבתי החולים ובמרפאות. בעבודת הוועדה ניסינו לכוון לפתרונות הניתנים ליישום גם בצד המעשי וגם בצד התקציבי במהלך השנתיים הקרובות.

חברי הועדה ( לפי סדר א’ ב’ של שמות משפחה)

פרופ’ שלמה מור יוסף, יו”ר הוועדה

גב’ סימה אזולאי, מנהלת המחלקה להסמכה, מנהל הסיעוד, משרד הבריאות, מרכזת הוועדה

מר אורי אור, מנהל אגף משאבי אנוש, מכבי שירותי בריאות

גב’ איילת גביש, סמנכ”ל משאבי אנוש, מאוחדת שירותי בריאות

ד”ר שושי גולדברג, אחות ראשית ארצית וראשת מנהל הסיעוד, משרד הבריאות

מר פיראס חאיק, רכז בכיר אירועים מיוחדים, אגף רפואה כללית, משרד הבריאות

ד”ר אייל יחזקאלי, נציג הסתדרות הרפואית בישראל

גב’ אילנה כהן, יו”ר הסתדרות האחים והאחיות

מר גדי כהן, סמנכ”ל משאבי אנוש, שירותי בריאות כללית

מר אילן לביא, מנהל מערך הביטחון ואבטחת מידע, לאומית שירותי בריאות

גב’ עירית ליבנה, מפקחת מרכזת בריאות, נציגת משרד החינוך

עו”ד שרונה עבר-הדני, הלשכה המשפטית משרד הבריאות

מר דב פסט, סמנכ”ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש, משרד הבריאות

גב’ מלכה פרגר, מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות

גב’ נעמה פרידמן, יו”ר ועדת אלימות ארצית, מכבי שירותי בריאות

עו”ד נורית קורנהאוזר, מנהלת מחלקה מחוזית בפרקליטות מחוז מרכז (פלילי),נציגת פרקליטות המדינה

גב’ נופר קררו-אסלן, נציגת הציבור

רפ”ק עו”ד אבי ראש, נציג משטרת ישראל

מר יורם רובינשטיין, ראש אגף בכיר ביטחון, משרד הבריאות

מר דוד שוורץ, ממונה ביטחון מחוז מרכז ודרום, משרד הבריאות

מר דני שחר, מנהל תכנית עיר ללא אלימות ומערכי אכיפה עירוניים, נציג המשרד לביטחון פנים

עו”ד טלי שטיין, המחלקה לייעוץ וחקיקה (ציבורי-חוקתי), נציגת היועץ המשפטי לממשלה

ד”ר סיגל שפרן-תקוה, מומחית לאלימות במערכת הבריאות, המרכז הרפואי הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית

המלצות

1.      מחויבות הנהלה בכל הרמות למיגור וטיפול באלימות

1.1 משרד הבריאות

·         כתיבת חוזר המנהל הכללי העוסק בהתערבות למניעה וטיפול באלימות הכולל את ההמלצות המפורטות בדו”ח זה.

·         ביצוע בקרת יישום החוזר בזמן בקרת רישוי, כתנאי לרישוי.

·         הקמת ועדה עליונה לטיפול בנושא אלימות ברשות חבר הנהלה בכיר.

·         הוספת נושא אלימות לסקר חווית המטופל .

·         הטמעת תוכנית לאומית למניעה וטיפול באלימות כחלק אינטגרלי מתוכנית העבודה של המשרד.

·         מתן התייחסות ייחודית בתוכניות העבודה למניעה וטיפול באלימות בתחום בריאות הנפש בקהילה ובאשפוז.

·         יצירת מערכת דיווח ארצית ממוחשבת לאיסוף נתונים ותחקורם.

·         הוצאת דו”ח שנתי המסכם את הפעילות בתחום הטיפול באלימות.

·         הפקת קמפיין תקשורתי לאומי מתמשך: פוסטרים, עיתונות, טלוויזיה, דיגיטלי – בעל מסר חינוכי ולא מאיים. בין השאר, ליצירת אמון פנים ארגוני (עובדים במנהלים) וחוץ ארגוני (מטופלים בצוותים).

·         פיתוח חומרי הדרכה אחידים להכשרת צוותים (לומדות, אפליקציות).

·         הוצאת קובץ המאגד את כל הכלים המשפטיים העומדים לרשות הנהלת מוסד רפואי להתמודדות עם אלימות (באחריות הלשכה המשפטית במשרד הבריאות בשיתוף משרד המשפטים והפרקליטות).

·         הוצאת הנחייה ברורה בנוגע לסעיפים בחוק שלפיהם ניתן להגיש תלונה.

·         הגדרת מדיניות תקשורתית בתגובה לאירועים אלימים.

·         הקמת צוות ייעודי במשרד הבריאות להתמודדות עם האלימות במרפאות לטיפול בכאב, אלימות אשר נובעת מדרישת המטופלים לטיפול בקנאביס.

·         הקמת ועדה עם אנשי מקצוע ואתיקה לדיון באפשרות לרישום אירוע אלימות ברשומת המטופל וברשומה מרכזית.

·         כתיבת נוהל המאפשר להפנות מטופלים אלימים לקבלת טיפול במרפאהבית חולים אחר

·         תקצוב המלצות דוח זה לכלל המערכת.

1.2 בכל ארגון בריאות 

·         מינוי ממונה על מניעה וטיפול באלימות.

·         הקמת ועדה למניעה וטיפול באלימות, אשר תתכנס לפחות אחת לרבעון, בכל קופה עד לרמת המחוז ובכל בית חולים. לראשות הועדה ימונה חבר הנהלה בכיר.

תפקידי הועדה יכללו גם: כתיבת נוהל מוסדי הכולל פרוטוקול פעולה מרגע התרחשות האירוע ועד לסיומו (בדומה לנוהל החייאה), בניית מערך תומך ומלווה לעובדים שנפגעו מאלימות, קביעת מסלולי דיווח, תחקור ולמידה מאירועים, מדידה קבועה של מספר האירועים על סוגיהם, הפקת דוחות שנתיים לטיפול ומעקב .

·         ביצוע בקרה ביחידות המוסד על הטמעת הפעולות.

·         כתיבת פרק חובה בנושא אלימות בתוכניות העבודה של הארגון.

·         חיבור למערכת דיווח ממוחשבת מרכזית (פנים ארגונית ומקושרת למשרד הבריאות).

·         יצירת מיתוג-עיצובי בנקודת המגע של המטופל ומלוויו עם המוסד, שילוט אינפוגרפי, שיפור תנאי המתנה (כסאות, בידוריות, אינטרנט).

2.      אכיפה – קשר עם המשטרה

·         יישום המלצות האכיפה מחייב בין היתר נוהל משותף שיכתב בין אגף בטחון במשרד הבריאות לנציג המשטרה שיקיף את הנושאים השונים שבאחריות המשטרה (סיור, חקירות ותביעות)

·         הצבת שוטר בכל חדר מיון – הרחבת הפיילוט.

·         הקמת ממשק עבודה משותף בין המוסד הרפואי/ מרפאה עם תחנת המשטרה הקרובה (“תחנה טריטוריאלית”) באחריות מנהל המוסד/ מרפאה, או מי מטעמו, ליזום מפגש ראשוני ובהמשכו מפגשים תקופתיים עם מפקד התחנה.

·         מינוי איש קשר מהמוסד הרפואי ואיש קשר מהמשטרה (שוטר קהילתי באם קיים ואם לא – גורם שיקבע על ידי מפקד התחנה הטריטוריאלית).

·         קביעת זמן הגעה מקסימלי להגעת המשטרה – בתיאום בין המשטרה ומשרד הבריאות

·         יצירת פרוטוקול עבודה משותף עם המשטרה (התווית מסלול הגשת תלונה).

·         מתן אפשרות להגיש את התלונה למשטרה במוסד בו התרחש האירוע (ללא צורך להגיע לתחנת המשטרה).

·         מתן אפשרות להגיש תלונה ראשונית בשם הארגון ולא העובד ע”י קצין בטחון או גורם אחר בארגון (העובד הנפגע יהיה חלק מהתהליך בהמשך).

·         מניעת העברת פרטיו האישיים של מגיש התלונה לידי הנאשם או סניגורו.

·         ליווי עובד שנפגע על ידי איש צוות מהמוסד בכל מפגש במשטרה ובבית המשפט.

·         קביעת גורם מלווה מהמוסד הרפואי במפגש עם התוקף, במהלך ההליך הפלילי.

·         בחינת האפשרות למתן קוד מיוחד ברשומות המשטרה לפגיעה בעובדי מערכת הבריאות שיאפשר בהמשך איסוף מידע ומעקב אחרי המגמות והנתונים.

3.      אבטחה

·         הרחבת סמכות המאבטחים בבתי החולים.

·         הגדרת האבטחה בקהילה למונחית משטרה.

·         הקמת יחידות אבטחה מרחביות בקהילה, (אופנוענים)  רצוי בשיתוף כלל הקופות (איגום משאבים).

·         הפעלת אפליקציית מצוקה לכל עובד בסמארטפון כתחליף ללחצן מצוקה בכל חדר 

·         הצבת מאבטחים ייעודיים בעלי הכשרה מתאימה במחלקות פסיכיאטריות לפי רמת סיכון

·         הצבת אבטחה צמודה במרפאות בסיכון גבוה, כולל מרפאות בריאות הנפש (רמת הסיכון של המרפאות תקבע על ידי משרד הבריאות והקופות).

·         הרחבת פריסת המצלמות בשטחים ציבוריים.   

·         יצירה חציצה פיזית במרפאות הקהילה בין מקבלי הקהל (אדמיניסטרציה) לבין המטופלים ומלוויהם.  

·         הפעלת קוד צופן פנימי המוכר לכלל העובדים (ערבות הדדית) בכל מרפאה ובית חולים שמזעיק את הצוות בנוסף לאנשי הביטחון.

·         הגדרה והתאמת תקינת האבטחה למרפאות בריאות הנפש בקהילה. 

·         פעילות לקידום הגדרת עבודת המאבטח במערכת הבריאות כעבודה מועדפת.

4.      חקיקה וענישה 

·         החמרת הענישה על אלימות כלפי עובדים במערכת הבריאות.

·         תיקון חקיקה לשינוי הגדרה מ”עובד חירום” לעובד מערכת הבריאות – באחריות הלשכה המשפטית של משרד הבריאות לפעול לשינוי החקיקה.

·         קידום מסלול מהיר לדיון בבתי המשפט בתיקי אלימות.

·         הגשת כתבי אישום על ידי הפרקליטות בלוח זמנים קצר במקרים המתאימים.

·         מתן הד תקשורתי ופרסום פסקי דין.

·         סגירת תיק אלימות מ-“חוסר ענין לציבור” תעשה בסמכות קצין בכיר בלבד.

·         הצגת נושא אלימות במערכת הבריאות בהשתלמויות שופטים.

5.      חינוך והדרכה

·         הכללת נושא האלימות בכל תוכניות הלימוד בבתי הספר לרפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות

·         הכללת נושא האלימות בכל שלב בהדרכת העובד (אוריינטציה וחינוך תוך שירות).

·         קיום סדנאות לתקשורת שירותית, הפחתת אלימות וניהול אירוע אלימות – לכלל הצוותים, כולל אנשי בטחון (מולטידסיפלינריות).

·         קיום הדרכות תקופתית (“מס”ר על גלגלים”- סימולציות, לומדות).

·         חיוב העובדים להשתתף בהדרכות.

·         דברור פנים ארגוני בנושאים הבאים: כלל הפעילויות שהארגון מבצע בנושא, הגשת תלונה, סמכויות מאבטח ושוטר, הגברת תחושת הביטחון של הצוותים.

6.      מידע ושקיפות 

·         פיתוח ושימוש בטכנולוגיות המעניקות מידע בכל שלבי הטיפול וההמתנה.

·         תקנון תפקיד “מקשר”/”מגשר”/”מנהלן” אשר אינו חלק מהצוות המטפל (לא רופא/ה ולא אח/ות) הנותן מענה לא קליני למטופלים ומלוויהם במוקדי לחץ והמתנה מרובה (מיון ומרפאות גדולות) לפחות בשתי משמרות מהיממה.

·         שימוש בסמארטפון לתקשורת עם המטופלים ומלוויהם. כגון שליחת SMS.     

לדו”ח המלא של הועדה