משפחה

הפחתה ברמות לחץ דם בקרב מבוגרים וקשישים בתקופה של למעלה מעשור לפני המוות (JAMA INTERNAL)

מחקר חדש המתפרסם ב-JAMA INTERNAL שבחן את התופעה של הפחתת לחץ דם במטופלים מבוגרים יותר מדווח כי במהלך 20 שנות מעקב נמצאה הפחתה ברמות לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי בתקופה של 14-18 שנה לפני המוות, הן באנשים ללא טיפול נגד יתר לחץ דם (יל”ד) ובאופן תלול יותר באנשים עם יל”ד, דמנציה, אי ספיקת לב וירידה במשקל.

החוקרים ביקשו לענות על השאלה אם יש הפחתה ברמות לחץ דם במבוגרים ובאם ההפחתה קשורה לגיל, קירבה למוות, או לשיפור הישרדות ללא יל”ד ?

ברקע מציינים החוקרים כי קיימות עדויות סותרות לגבי התייצבות או הפחתה של רמות לחץ דם בגיל השלישי. כמו כן, לא ברור אם ירידה בלחץ דם משקפת גיל מתקדם, קירבה לסוף החיים, או שיפור הישרדות בשל העדר מצב של יל”ד.

מטרת המחקר הייתה להעריך רמות לחץ דם אינדבדואליות של מטופלים לאורך 20 שנות לפני המוות ולזהות מנגנונים פוטנציאליים שעשויים להסביר את התופעה.

לשם כך ניתחו החוקרים מידע מבוסס אוכלוסייה שקושר למערכת אישפוזים אלקטרונית מאנגליה, תוך שימוש במודל ליניארי כללי של מידע רטרוספקטיבי מרובה גורמים.

המשתתפים היו אנשים עם מדידות ידועות של רמות לחץ דם לאורך 20 שנה, ונכללו בסה”כ 46,634 משתתפים אשר נפטרו בגיל מעל 60, בין 2010-2014 . בנוסף השוו החוקרים ירידות בלחץ דם בתקופה מ-10 ועד 3 שנים למועד התמותה עבור 20,207 משתתפים שנפטרו בהשוואה ל-20,207 משתתפים באותו גיל ומין ששרדו יותר מ-9 שנים.

יעד המחקר המרכזי היה רמות מתועדות קלינית של לחצי דם סיסטוליים ודיאסטוליים.

החוקרים מדווחים כי ב-46,634 משתתפים (מהם 51.7% נשים, גיל תמותה ממוצע 82.4) , רמות שיא של לחצי הדם הסיסטוליים והדיאסטוליים שנאספו בתקופה של 14-18 שנה לפני המוות פחתו לאחר מכן באופן פרוגרסיבי.

ממוצע השינויים בלחץ הדם הסיסטולי מערך השיא נעו בין 8.5 מ”מ כספית (95% CI, −9.4 to −7.7) עבור אלה שנפטרו בגיל 60-69 ל-22 מ”מ כספית (95% CI, −22.6 to −21.4) עבור אלה שנפטרו כאשר היו מעל גיל 90.

בסה”כ , 64% מהאנשים הדגימו שינוי גדול יותר מ-10 מ”מ כספית. הירידה ברמות לחץ דם הייתה ליניארית מ-10 עד 3 שנים לפני המוות, עם ירידה חדה יותר בשנתיים האחרונות שלפני המוות.

ירידה בלחץ דם סיסטולי מ-10 עד 3 שנים לפני המוות הייתה נוכחת באנשים שלא טופלו כנגד יל”ד, אך השינוי השנתי הממוצע היה תלול יותר במטופלים עם יל”ד (−1.58; 95% CI, −1.56 to −1.60 mm Hg vs −0.70; 95% CI, −0.65 to −0.76 mm Hg) , דמנציה (−1.81; 95% CI, −1.77 to −1.87 mm Hg vs −1.41; 95% CI, −1.38 to −1.43 mm Hg) , אי ספיקת לב (−1.66; 95% CI, −1.62 to −1.69 mm Hg vs −1.37; 95% CI, −1.34 to −1.39 mm Hg) , ובאנשים עם ירידת משקל בגיל מבוגר.

החוקרים מסכמים כי ממוצע לחצי הדם הסיסטולים והדיאסטוליים יורד למשך תקופה של יותר מעשור לפני המוות במטופלים שנפטרים מעל גיל 60 . ירידות אלה בלחצי הדם אינם ניתנים לייחוס לגיל בלבד, לטיפול ביל”ד או להישרדות גבוהה יותר ללא יל”ד.  החוקרים סבורים שהפחתת רמות לחץ דם בגיל מבוגר עשויה להיות בעלת משמעות לצורך הערכת סיכון, ניטור טיפולי ולתכנון מחקר קליני.

JAMA Intern Med. Published online December 4, 2017.

הערת המערכת: נראה שניתן להסיק מהמחקר הזה שירידה ברמות לחץ דם בקרב מבוגרים וקשישים אינה בהכרח סימן טוב ומעודד, אלא להיפך – סמן לירידה תפקודית וגורם חיזוי לתמותה. לא ניתן כמובן להסיק מהמחקר אם מדובר בסמן בלבד או גורם המגדיל את הסיכון לתמותה, אבל נראה שבקביעת יעדי לחץ דם לאוכלוסייה קשישה אפשר להיות “ליברלים” ומתונים יותר (ובדאי עם מאמצים את ההמלצות האמריקאיות האחרונות להגעה אל פחות מ-130 מ”מ כספית), במיוחד אם המטופלים חשים טוב יותר ברמות מעט גבוהות יותר מהיעדים של 130-140 מ”מ כספית.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה