מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Neurology, עולה כי הן רמות נמוכות והן רמות גבוהות של מגנזיום קשורות עם הסיכון לדמנציה, כאשר הממצאים מעידים על קשר בצורת U בין רמת מגנזיום והסיכון לדמנציה.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים אודות 9,569 משתתפים בריאים במחקר Rotterdam Study (גיל ממוצע של 64.9 שנים). כל המשתתפים סיפקו דגימות דם והיו במעקב לאורך חציון של 7.8 שנים במטרה לזהות התפתחות דמנציה. בנקודת זמן זו, 823 משתתפים אובחנו עם דמנציה מכל-סיבה, כולל 662 מקרים של מחלת אלצהיימר.
כל המשתתפים עם הרמות הכי נמוכות של מגנזיום בדם (רבעון ראשון) ואלו עם הרמות הכי גבוהות (חמישון עליון) נבחנו אל מול אלו בשליש האמצעי, עם רמות מגנזיום באמצע הטווח התקין (0.84-0.85 מילימול/ליטר).
לאחר תקנון לגורמים שונים, כולל גיל, מין, רמת השכלה, מחלות רקע, מדד מסת גוף, צריכת אלכהול והרגלי עישון, הן רמות נמוכות והן רמות גבוהות של מגנזיום נקשרו עם סיכון מוגבר לדמנציה מכל-סיבה.
שיעורי היארעות דמנציה ל-1,000 שנות-אדם עמדו על 10.2 בקבוצת הנבדקים עם רמות מגנזיום נמוכות ועל 11.4 באלו עם רמות מגנזיום גבוהות.
מניתוח סטטיסטי עלתה מגמה של סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר באלו בחמישון התחתון של רמות מגנזיום (יחס סיכון של 1.28) ואלו בחמישון העליון (יחס סיכון של 1.21). עם זאת, שיעורים אלו לא היו מובהקים סטטיסטית.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר , בעיקר מאחר ואפשרויות הטיפול והמניעה הנוכחיות של דמנציה הן מוגבלות.
Neurology. Published online September 20, 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!