רק חלק קטן מהחולים עם היפרקלצמיה משלימים הערכה לנוכחות היפרפאראתירואידיזם ורק חלק קטן מאלו המאובחנים עם היפרפאראתירואידיזם מופנים להתערבות ניתוחית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Annals of Surgery.
החוקרים התבססו על מאגר נתונים לזיהוי למעלה מ-10,000 חולים עם היפרקלצמיה, שהוגדרה בנוכחות ריכוז סידן בדם של מעל 10.5 מ”ג/ד”ל. רק 31% מהחולים הללו השלימו בירור ביוכימי הולם עם הערכת רמות PTH.
גורמים מנבאים בלתי-תלויים לבירור הולם כללו גיל (במבוגרים ביותר ובצעירים ביותר תועד הסיכוי הנמוך ביותר להשלמת הבירור הנדרש), מין נקבה, ביטוח מסחרי/פרטי, רמות סידן גבוהות יותר, העדר מחלות רקע ונוכחות אוסטיאופורוזיס או אבני כליות.
גם בקרב חולים עם רמות PTH מעל הטווח התקין, רק ב-76% נקבעה אבחנה נכונה של היפרקלצמיה או היפרפאראתירואידיזם, ורק 29% מהחולים הללו הופנו למנתחים. יתרה מזאת, למעלה מ-80% מהחולים עם רמות PTH גבוהות באופן לא-הולם בנוכחות היפרקלצמיה, שהיו עשויים ליהנות מניתוח, מעולם לא הופנו למנתח.
גיל מעל 80 שנים או מתחת ל-35 שנים ומין זכר נקשרו בקשר בלתי-תלוי עם סיכוי נמוך יותר להפניה למנתח. בדומה, רק 12% מהחולים עם ערכי סידן וערכי PTH מוגברים הופנו לאנדוקרינולוג.
החוקרים קוראים להדריך את הרופאים כי רמות סידן גבוהות הן ממצא חריג, הדורש בירור.
Ann Surg 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!