חולה סופני מורדם ומונשם, וכעת התפתח זיהום מחמת מכשיר ההנשמה התחוב בקנה הנשימה, האם מותר לנתקו מהמכשיר ולהשאירו כך והוא ימות תוך חצי שעה, או שעדיף לערוך לו ניתוח להכנסת “פיום” בצוואר, אף שיש סיכון ממשי שימות במהלך הניתוח תוך דקות ספורות?
כבוד הרב, שלום וברכה!
אבי ז”ל בן שמונים וחמש שוכב בטפול נמרץ במרכז הרפואי במרכז הארץ, מורדם ומונשם, עקב מחלה קשה. הרופאים התייאשו מלטפל בו, ובקשו מאתנו בני המשפחה שנסכים לניתוקו ממכשיר ההנשמה. כמובן שהבענו התנגדות לכך, מאחר שהבנו שמעשה זה יביא למותו המידי.
לפני מספר ימים, כאשר הייתי על יד מיטת אבי בשעות הלילה, הגיע רופא והודיע לי שהתפתח זהום בגופו של אבי בגלל מכשיר ההנשמה, ולכן מוכרחים לנתק את המכשיר מפיו, ואם אנו חפצים להחזיקו בחיים, צריך לערוך לו ניתוח לצורך הכנסת פיום בצוואר (TRACHEOSTOMY). אמנם פעולה זו לכשעצמה מהווה סיכון מידי לחייו, והייתי צריך להחליט מיד מה להורות לרופא. לדאבוני לא היה לי אל מי לפנות באמצע הלילה, ואמרתי לרופא שיעשה כהבנתו. הוא ניתק את המכשיר, ואבי נפטר כעבור 30 דקות.
מצפוני מאוד מעיק עלי, שמא לא נהגתי כפי הוראת התורה וההלכה.
שאלתי היא: מה היה עלי לעשות במצב כזה, האם הייתי צריך להורות על עריכת הניתוח, תוך נטילת הסיכון שימות תוך כדי הפעולה הכירורגית, או טוב עשיתי כששתקתי, ובאמת היה מותר לנתקו מהמכשיר ללא ניתוח?
תשובה: ידידי היקר, ראשית – אני משתתף בצערך ובאבלך. הקושי והדילמה בה היית נתון – כאשר היה עליך להחליט שאלה גורלית כל-כך – מובנת בהחלט. ה’ יעזור שלא נתנסה במצבים קשים כאלה.
ובתשובה לשאלתך: הלכה קובעת חד-משמעית, שמותר לנתק מכשיר הנשמה רק כאשר ישנה דרך אחרת לגרום למונשם לחיות. ולכן, אם לא ניתן להכניס את המכשיר באמצעות ניתוח, מחמת הסיכון שבדבר, יש להשאיר את מכונת ההנשמה בקנה הנשימה עד למיתתו באופן טבעי. וטעם הדין, מאחר שהניתוק גורם למוות וודאי, שהרי ללא חמצן האדם אינו יכול לחיות, לכן הניתוק נחשב כמעשה רצח. מנגד, השארת המכשיר בגרונו אין בה מעשה רצח אף אם ימות לבסוף, שהקב”ה הוא שנוטל את נשמת האדם בהגיע עתו למות.
וביחס לניתוח הכרוך בסיכון למוות תוך כדי הניתוח, יש לעשותו אם הסיכוי להצלחת הניתוח הוא למעלה מ-50%, באופן שעל ידי הניתוח חייו יתארכו בעוד מספר ימים או שבועות. ואין לבטל את הניתוח מחמת הוספת סבל וצער לחולה, שהרי הוא מורדם ואינו חש בדבר, ועוד, שהפיום בצוואר גורם לסבל זמני בלבד, ואין להתחשב בו כאשר מנגד על ידי כך יתארכו חייו.
הכותב – הרב יעקב וינר שליט”א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה בארגון יד שרה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות.
ניתן לפנות במייל machonr@yadsarah.org.il בטלפון 02-6444590, ובכתובת שדרות הרצל 124 ירושלים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!