במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים מפינלנד כי בתנאים מציאותיים, שיעורי התמותה של חולים עם סוכרת מסוג 2 גבוהים יותר משמעותית עם טיפול באינסולין בזאלי מסוג NPH, בהשוואה ל-Insulin Detemir (לבמיר) או Insulin Glargine (לנטוס).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול באינסולין בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להביא לעליה בתמותה והיארעות מחלות ממאירות, אך ההשפעה של סוגים שונים של תכשירי אינסולין בזאלי על תוצאים אלו אינה ברורה. בהשוואה ל-NPH המסורתי, התכשירים החדשים, בעלי פעילות-ארוכה יותר, לבמיר ולנטוס, הוכחו כיעילים במחקרים אקראיים ומבוקרים. עם זאת, לא ידוע אם יתרונות אלו מתורגמים לשיעורי תמותה נמוכים יותר במציאות.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההבדלים בשיעורי תמותה מכל-סיבה ותמותה מסיבה ספציפית בין מטופלים חדשים בתכשירי אינסולין בזאלי שונים במסגרת מחקר מבוסס-אוכלוסיה בפינלנד.
מדגם המחקר כלל 23,751 משתתפים בגילאי 40 שנים ומעלה עם סוכרת מסוג 2, שהחלו בטיפול אינסולין בזאלי בין 2006-2009. החוקרים אספו נתונים ממאגרים ארציים, עם מידע אודות תמותה, גורמי תמותה ומשתנים נוספים. משך המעקב עמד על 4 שנים (חציון 1.7 שנים).
החוקרים מדווחים על 2,078 מקרי תמותה. בהשוואה למקרי תמותה בקבוצת המטופלים ב-NPH, יחסי הסיכון המתוקנים לתמותה מכל-סיבה עמדו על 0.39 עם לבמיר ו-0.55 עם לנטוס. בהשוואה ללנטוס, יחס הסיכון במטופלים בלבמיר עמד על 0.71. בהשוואה ל-NPH, הסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם ועקב ממאירות היה גם כן נמוך יותר משמעותית עם לנטוס, ובפרט עם לבמיר בניתוח מתוקן. התוצאות היו עקביות גם בניתוחים סטטיסטיים נוספים.
לאור המספר הרב של חולים הנדרשים לטיפול באינסולין, הסיכון המופחת לתמותה עם לבמיר בהשוואה ללנטוס ו-NPH עשוי להשפיע רבות על הטיפול הרפואי. בשל מגבלות אינהרנטיות במחקר תצפיתי, החוקרים קוראים להשלים מחקרים נספים בנושא.
PLoS One. 2016 Mar 31;11
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!