היעילות והבטיחות של נוגדי הקרישה הישירים (ר”תDOACאו בשם הקודםNOACאו ספציפיים למטרהTSOAC), כנגד קומדין (נוגד ויטמיןKר”תVKA), אומתו גם במחקרי החיים האמתיים, אמנםnon randomized clinical trialsר”ת.RCT
ההבדל בין סוג הDOAC, והסיכון לדמם מג’ורי, נבע בעיקר מהבדלי סיכון של דמם במערכת העיכול (כאשר דימום במערכת העיקול העליונה ר”תUGIB, מהווה גם את הסיבה העיקרית), עם סיכון גבוהה יותר עם טיפול ב קסרלטו (rivaroxaban), ופרדקסה (dabigatran) ונמוך יותר עם אלקויס(apixaban)בהשוואה כמובן לקומדין.
אין מחקרי השוואה ישירה “ראש בראש” אקראיים בין סוגי הDOAC.
לא ברור כיצד תשפיע בחירהשל סוגDOACמסוים יחסית לגורמי הסיכון לUGIBבמטופלים, וכיצדטיפול מונע, בעזרת מעכבי תעלות מימן (כproton pump inhibitorsר”תPPI)ישפיעלמניעת דימום.
מטרת המחקר:
להשוות בעולם האמתי את:
שיטות:
המחקר הינו מחקר עוקבה, שנערך רטרוספקטיבית עלמדגםשל מבוטחי ביטוח בריאותMEDICAREהאמריקאי, בתקופה בין 1.1.2011-30.9.2015, אשר נחשפו לראשונהלנוגד קרישה,עם או ללא טיפול נלווהPPI,
בעתשהתוצאים העיקרייםשנבדקו היואשפוזיUGIBבהתאם ל:
- היארעותמתוקנת, (או(adjusted incidence, לפי מדד סיכון מפורט,
- הפרש סיכון(ר”תRDאוrisk difference)ל 10.000 שנות אדם, בין נוגדי הקרישה,
- יחס שיעורי היארעות(ר”תIRRאוincidence rate ratio),בין נוגדי הקרישה השונים.
כאשרדירוג הערכת הסיכון נבנה לפי המשקל היחסי של 19 משתנים מפוקחים (כ(covariatesבתוך רבעוני סיכון (כ(quartiles.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!