במאמר שפורסם ב-Health Technology Assessment מדווחים חוקרים מבריטניה על תוצאות מחקר חדש להערכת התועלת, הנזקים ומאזן עלות-תועלת של טיפול אנטיביוטי למניעת זיהומים בדרכי השתן בחולים המבצעים צנתור עצמי לסירוגין. מהנתונים עלה כי לטיפול זה תועלת ברורה עם הוכחה להפחתת תדירות זיהומים בדרכי השתן באוכלוסיה זו. הטיפול נמצא בטוח במהלך תקופה של שנה אחת, אך הופעת פתוגנים עמידים בשתן עשויה להיות משמעותית עם טיפול ממושך.
מדגם המחקר כלל 404 מבוגרים שביצעו צנתור עצמי לסירוגין, עם צפי המשך ביצוע פעולה זו לאורך לפחות 12 חודשים נוספים. כל המשתתפים סבלו משני זיהומים בדרכי השתן, לכל הפחות, במהלך השנה האחרונה, או אושפזו בשל זיהום בדרכי השתן במהלך השנה האחרונה.
המשתתפים חולקו באקראי למשך שנה אחת לקבוצת התערבות (טיפול פומי מניעתי, שניתן פעם ביום, ב-Nitrofurantoin במינון 50 מ”ג, Trimethoprim במינון 100 מ”ג או Cefalexin במינון 250 מ”ג; 203 משתתפים) או לקבוצת ביקורת, ללא טיפול מניעתי (201 משתתפים).
התוצא העיקרי היה השכיחות היחסית של זיהום תסמיני בדרכי השתן, אשר טופל אנטיביוטית. מאזן עלות-תועלת נקבע לפי עלות לכל זיהום שנמנע עם הטיפול. התוצאים המשניים כללו זיהום בדרכי השתן עם הוכחה מיקרוביולוגית, עמידות אנטי-מיקרוביאלית, מצב רפואי וגישות המטופלים לטיפול אנטיביוטי.
החוקרים מדווחים כי טיפול מניעתי לווה בירידה של 48% בתדירות זיהומים תסמיניים בדרכי השתן, אשר טופלו אנטיביוטית (361 משתתפים). עוד תועדה ירידה דומה של 51% בזיהומים מוכחים מיקרוביולוגית.
הירידה האבסולוטית באירועי זיהום בדרכי השתן במהלך 12 חודשים נעה בין חציון של 2 בקבוצת הביקורת (180 חולים) לאחד בקבוצת הטיפול המניעתי (181 חולים). התוצאות נותרו ללא שינוי לאחר תקנון למספר הימים בסיכון לזיהום בדרכי השתן ולנוכחות גורמים המלווים בסיכון גבוה יותר לזיהום בדרכי השתן.
התפתחות עמידות אנטי-מיקרוביאלית הייתה נפוצה יותר בפתוגנים שבודדו מהשתן וחיידקי Escherichia coli ממשטחים פרי אנאליים בקרב משתתפים בקבוצת הטיפול הפעיל. השימוש בטיפול אנטיביוטי מניעתי לווה בעלות נוספת של 99 פאונד למניעת זיהום אחד בדרכי השתן (לא כולל העלות הנובעת מעמידות אנטי-מיקרוביאלית). הנטל הרגשי והמעשי של צנתורים עצמיים לסירוגין וזיהומים בדרכי השתן השפיעו על תחושת הרווחה של החולים, אך המצב הרפואי לאורך 12 חודשים היה דומה בין הקבוצות, ללא הידרדרות משמעותית במהלך זיהום בדרכי השתן.
המשתתפים לרוב לא היו מוטרדים מנטילת טיפול אנטיביוטי, כולל אפשרות התפתחות עמידות אנטי-מיקרוביאלית.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים וממושכים יותר להערכת עמידות אנטי-מיקרוביאלית ומחקרים להערכת אמצעי מניעה שאינם מבוססים על טיפול אנטיביוטי.
Health Technology Assessment Volume: 22, Issue: 24, Published in May 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!