Thyroid Disorders

טיפול-יתר לתת-פעילות של בלוטת התריס מלווה בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים (מתוך כנס ה-AHA)

בחולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס, אשר מקבלים מינון גבוה מדי של הטיפול התרופתי, ייתכן סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-AHA (American Heart Association).

החוקרים אספו נתונים אודות 174,914 משתתפים במערכת Intermountain Health System עם נתונים זמינים אודות רמות Free T4, אך שלא נטלו טיפול חליפי בהורמוני תריס בתחילת המחקר. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 63.8 שנים, 65% מהם היו נשים. המשתתפים היו במעקב לאורך 6.3 שנים.

בקרב המשתתפים במחקר, ב-7.4% תועדו רמות Free T4 מתחת טווח התקין, ב-88.4% הרמות היו בטווח התקין וב-4.2% תועדו רמות מעל הטווח התקין.  משתתפים עם רמות Free T4 בטווח התקין סווגו עוד לארבע תת-קבוצות: מערך תקין-נמוך לערך תקין-גבוה: 0.75-0.90 ננוגרם/ד”ל (תקין 1); 0.91-1.01 ננוגרם/ד”ל (תקין 2), 1.02-1.14 ננוגרם/ד”ל (תקין 3); ו-1.15-1.50 ננוגרם/ד”ל (תקין 4).

לאחר תקנון, הסיכון היחסי להימצאות פרפור פרוזדורים היה גבוה כפליים בחולים ברבעון Free T4 התקין הגבוה ביותר, בהשוואה לאלו ברבעון התחתון (יחס סיכויים של 1.99). חשוב מכך, עליה בשכיחות פרפור פרוזדורים תועדו בתוך הרבעונים בטווח התקין, עם שיעורי הימצאות גבוהים יותר בטווח תקין 2, 3 ו-4, בהשוואה לאלו בטווח תקין 1. לא תועדו קשרים דומים בין הרבעונים בהערכת רמות Free T3.

לדברי החוקרים, רמות מוגברות של fT4 גם בתוך הטווח העליון של הנורמה לוו בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים, רמז לצורך אפשרי בהגדרה מחדש של הטווח הבטוח לטיפול בחולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס. הם מסבירים כי הממצאים עשויים להיות חשובים במיוחד בכל הנוגע לטיפול בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, והנטיה לדחוף את הסף התקין לערכים גבוהים יותר.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה