Testosterone Deficiency

למרות אזהרות ה-FDA: טיפול בטסטוסטרון עדיין נפוץ בקרב גברים עם מחלה כלילית (JAMA Intern Med)

טסטוסטרון

גברים עם מחלת עורקים כלילית ממשיכים להשתמש בטסטוסטרון מעבר להתוויות המאושרות, למרות אזהרות מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) כי הטיפול עשוי להיות מלווה בעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם, לצד העדר הוכחות לתועלת הטיפול באוכלוסיות רבות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרסום שני מאמרים שקשרו בין טיפול בטסטוסטרון ובין אירוע מוחי ואוטם לבבי ב-2013 ו-2014 הובילו את ה-FDA לפרסם אזהרת בטיחות ולדרוש הוספת אזהרה לתווית המוצר, אשר זכתה לתמיכת ה-Endocrine Society. בשנת 2015, ה-FDA עדכן את תוויות הטיפול בטסטוסטרון להדגיש את העדר העדויות ליעילות הטיפול במקרים של היפוגונאדיזם על-רקע גיל מתקדם והוספת אזהרה אודות עליה אפשרית בסיכון למחלות לב וכלי דם. מומחים מטעם ה-Endocrine Society פרסמו הנחיות חדשות בנושא מוקדם יותר השנה.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את השינויים בדפוסי השימוש בטסטוסטרון ולצורך כך אספו נתוני תשלום-עבור-שירות של Medicare בשנים 2007-2016. הם יצרו מדגמים שנתיים של גברים בגילאי 50 שנים ומעלה, עם ובלי אבחנה של מחלה כלילית באותה שנה, בחנו את הנפקת מרשמים לטיפול בטסטוסטרון, תוך תקנון לשיעורים ארציים ואזוריים.

גדלי המדגמים השנתיים נעו בין 1.8 עד 3.1 מיליון גברים, המהווים 10-12% מאוכלוסיית תשלום-עבור-שירות של Medicare בגילאי 50 שנים ומעלה. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 71 שנים. מדגמי מחלה כלילית נעו בין 629,823 ועד 1,017,484 משתתפים, המייצגים כשליש מכלל מדגם החולים עם מחלה כלילית.

החוקרים מדווחים כי בין 0.2-0.3% מהגברים שנכללו במחקר  קיבלו מרשם לטיפול בטסטוסטרון. שיא המרשמים לטיפול מעבר להתוויות בטסטוסטרון תועד בשנת 2013, אז עמד על 3.2% ממדגם החולים עם מחלה כלילית ו-2.4% מאלו ללא מחלה כלילית. לאורך תקופת המחקר, טיפול בטסטוסטרון היה נפוץ יותר בגברים עם מחלה כלילית, בהשוואה לאלו ללא מחלה כלילית. לדוגמא, בשנת 2016, השיעורים המקבילים עמדו על 2.0% ו-1.6%.

עם זאת, ממצאי המחקר העידו כי שונות אזורית נרחבת בטיפול בטסטוסטרון. לדוגמא, בשנת 2016, שיעור הגברים שטופלו בטסטוסטרון נע בין 4.4-7.0% בארבעת האזורים בהם תועד שימוש גבוה, בהשוואה ל-0.5% ו-1.0% ב-14 האזורים עם שימוש נמוך בטיפול זה.

מהנתונים אודות העליה השנתית בהוצאות טסטוסטרון שתועדו במחקר, מ-108 מיליון דולרים בשנת 2007 ל-402 מיליון דולרים בשנת 2016, יש מקום לשקול קביעת מדיניות, למשל, לכלול בכיסוי הביטוחי שימוש בטסטוסטרון רק בחולים עם התוויה מתועדת לכך.

החוקרים מציינים כי מחקרים אחרים הדגימו ירידה במרשמים לטסטוסטרון בשנים האחרונות.

JAMA Intern Med. Published online December 28, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה