Stroke

הערב מוקמת מועצה ציבורית לקידום רפואת המוח בישראל בראשותו של פרופ’ יונתן לוי

הודעת המועצה

על רקע הזינוק בתחלואת המוח בארץ והפער העצום בין היקפי התחלואה האדירים, לבין התשתיות החסרות ברפואת המוח, והמחסור החריף ברופאים מומחים בתחום, מוקמת מועצה ציבורית מתנדבת, בראשות פרופ’ יונתן הלוי (בתמונה), להובלת שינוי משמעותי במערכת ולהפחתת נטל תחלואת המוח בישראל.

בין חברי המועצה הציבורית, שהתגייסו בהתנדבות כולם: הח”כיות לשעבר: איילת נחמיאס ורבין, ד”ר עליזה לביא, חמי פרס, חנה פרי-זן, אשת התקשורת לינוי בר-גפן, פרופ’ דב צ’רניחובסקי, פרופ’ רפי קרסו, פרופ’ יורם בלשר (לשעבר, יו”ר הר”י), מנכ”לי משרד הבריאות בעבר: פרופ איתן חי-עם, פרופ’ שוקי שמר ופרופ’ מוטי שני (שהוא גם חתן פרס ישראל בתחום הבריאות), יוצאי משרד הבריאות: פרופ’ גבי בן נון, פרופ’ טוביה חורב, ועו”ד יואל ליפשיץ.

תפקיד המועצה: לסייע לאיגוד הנוירולוגי בישראל, בראשות פרופ’ דוד טנה, לקדם מול גורמי השלטון את מעמד רפואת המוח בישראל, במטרה לקדם חשיבה מסודרת על האתגרים והצרכים, להביא להגדלה משמעותית במשאבים לתחום ולסייע בקידום תכנית מעשית לשינוי על ידי משרדי הממשלה.

כמה נתוני רקע שמשקפים את המצב בשטח:

א.      תחלואה נוירולוגית היא הגורם המוביל בעולם לנכות ארוכת טווח ולאובדן שנות חיים בריאות.

6 מכל 10 איש ילקו בחייהם במחלה נוירולוגית! והמספרים מחמירים, אבל ב- 10 בתי חולים בארץ אין מחלקות נוירולוגיות!
בכל מדינת ישראל, בבתי החולים, רק 357 מיטות תקן|!
(מזה, 28 מיטות בלבד בצפון הארץ!, לטובת אוכלוסייה שגודלה: כ- 1.5 מיליון תושבים ו- 42 מיטות תקן בנוירולוגיה בדרום הארץ, לטובת אוכלוסייה שגודלה: 1.25 מיליון תושבים). המשמעת היא שבכל עת, למעלה ממחצית ממאושפזי תחלואת המוח אינם מאושפזים במחלקות נוירולוגיות. יש לכך משמעויות ברורות מבחינת איכות, זמינות ורצף הטיפול.

ג.       מעט מידי רופאים

ü      323 רופאים מומחים בלבד בישראל בגיל העבודה

ü      כ- 130 מתמחים

מומחים בישראל בתתי המקצוע בנוירולוגיה

ü      נוירולוג וסקולרי, מומחיות בשבץ מוח:       כ- 20 בלבד (עבור 20,000 מקרי שבץ מוח בשנה)

ü      פרקינסון והפרעות תנועה                                  כ- 25 בלבד

ü      טרשת נפוצה ונוירו-אימונולוגיה-                           כ- 15 בלבד

ü      נוירולוגיה קוגניטיבית / זיכרון וריכוז:        כ- 10 בלבד

ü      אפילפסיה:                                                         כ- 15 בלבד

ü      כאב ראש ופנים:                                                 כ- 10 בלבד

ü      מחלות עצב ושריר:                                             כ- 15 בלבד

החסר בולט וזועק במיוחד בפריפריה.

השוואת המספרים המדאיגים של המומחים בתתי המקצוע, מול היקפי תחלואת המוח מספרת את סיפור המשבר:

  • מידי שנה יש כ- 20,000 אירועים מוחיים (בממוצע כל חצי שעה!),         וכ-100,000 אוטמים מוחיים, לכאורה “שקטים”, שגורמים לנכות תפקודית וקוגניטיבית!!.- בארץ כ- 120-150,000 חולים הלוקים בדמנציה! וכ-180,000 עם לקות קוגניטיבית קלה, שאינה דמנציה. בפועל יש תת אבחון חמור, למרות התועלת בזיהוי ובאבחון מוקדם, לעיכוב התפתחות הדמנציה, ולעיתים אף למניעתה!- 1 מכל 2 נשים!! ו- 1 מכל 3 גברים! ילקו בשבץ מוח, או בדמנציה בחייהם!! – ניתן למנוע עד 75% ממקרי שבץ המוח ועד שליש ממקרי הדמנציה!- 1 מכל 7 לוקה במיגרנה! , פי 3 אצל נשים מאשר אצל הגברים.
    1% מהאוכלוסייה לוקה באפילפסיה, בארץ כ- 85,000 חולים, מתוכם, 5,000 חולים חדשים מידי שנה!- בישראל כ- 25,000 חולי פרקינסון! יותר מהשכיחות באוכלוסייה המוכרת בעולם, כ- 2,500 חולים חדשים מידי שנה!- בישראל כ- 6,000 חולי טרשת נפוצה, שני שליש מהם: נשים.
  • היקפי תחלואה אלה, לא כוללים מחלות חוט שדרה, עצב ושריר, המטופלים על ידי נורולוגים, שכן לגביהם חסר מידע מהימן.

    הערת המערכת: צעד חשוב שנקווה שאכן יסייע בהובלת השינוי. לאחרונה הצגנו את תחקיר הדמנציה שלנו, שבמסגרתו גם התקיים ראיון עם פרופ’ דויד טנה שהדגיש את חשיבות טיפוח בריאות המוח במניעת /האטת “מגיפת” הדמנציה המאיימת עלינו.

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

      אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

      במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

    • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

      דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לאירוע מוחי, ללא תלות בשימוש במכשיר CPAP, אך זאת רק בקרב לבנים. מהממצאים עולה עוד כי הסיכון לאירוע מוחי בקרב שחורים עם דום נשימה חסימתי בשינה היה נמוך יותר באלו שטופלו ב-CPAP, בהשוואה לאלו ללא טיפול במכשיר זה. […]

    • משרד הבריאות מפרסם את דו

      משרד הבריאות מפרסם את דו"ח מיטות האשפוז ועמדות ברישוי לשנת 2023

      משרד הבריאות פרסם הבוקר את דו"ח מיטות אשפוז ועמדות ברישוי דצמבר 2023, המציג מידע מעודכן על מספר המיטות במוסדות הבריאות השונים, בהן מיטות לאשפוז ולאשפוז יום, עמדות לטיפול יום, רפואה דחופה, ניתוח, התעוררות, דיאליזה, לידה ועריסות ילודים.

    • האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

      האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

      הגדלת צריכת וויטמין E, הן דרך התזונה והן באמצעות תוספים, עשויה לסייע במניעת התפתחות מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease, או MASLD), בפרט במבוגרים עם היפרליפידמיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (בשמה הקודם, מחלת כבד […]

    • ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

      ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

      תסמיני דום נשימה בשינה, כולל נחירות, השתנקות והפסקות נשימה במהלך השינה מלווים בסיכון מוגבר משמעותית להפרעות זיכרון ותפקוד קוגניטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ממצאי המחקר מבוססים על מדגם שכלל 4,257 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health and Nutrition Examination Survey לשנים 2017-2018 והשלימו שאלונים שכללו […]

    • ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

      ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

      ליקוי קוגניטיבי משנית למחלת כליות, דוגמת ירידה בזיכרון מילולי ואפיזודי, עשוי להשתפר לאחר השתלת כליה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ליקוי קוגניטיבי מתועד בשכיחות גבוהה בחולים עם כשל כלייתי ועשוי להשפיע על ההתאמה להשתלת כליה, איכות חיים והישרדות החולים. בעוד שייתכן שיפור […]

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה