Stroke

הנחיות חדשות מטעם ה-AHA/ASA לטיפול בדימום תוך-מוחי ספונטאני (Stroke)

איגודי ה-AHA/ASA (American Heart Association / American Stroke Association) פרסמו הנחיות חדשות בנוגע לאבחנה והטיפול בדימום תוך-מוחי ספונטאני. ההנחיות שנבחנו ואושרו ע”י ה-American Academy of Neurology ו-American Association of Neurological Surgeons, ה-Congress of Neurological Surgeons ו-Neurocritical Care Society, צפויות להתפרסם במהלך חודש יולי בכתב העת Stroke.

המסמך המלא בן 30 העמודים כולל הנחיות מבוססות-ראיות מקיפות לטיפול בחולים עם דימום תוך-מוחי חד, כולל אבחנה, טיפול בהפרעות קרישה ולחץ דם, מניעת ובקרת נזק מוחי משני ולחץ צוך-גולגולתי וחשיבות התערבות ניתוחית, ניבוי תוצאות, שיקום, מניעה שניונית ושיקולים עתידיים.

להלן המלצות בדרגה I:

אבחנה והערכה דחופה

·         בשלב מוקדם יש לבחון את מדד החומרה כחלק מההערכה הראשונית של חולים עם דימום תוך-מוחי.

·         בדיקת הדמיה מהירה עם CT או MRI מומלצת להבחנה בין אירוע מוחי איסכמי ואירוע מוחי המורגי.

עצירת דימום והפרעות קרישה, נוגדי-טסיות ומניעת פקקת ורידים עמוקה

·         בחולים עם חסר חמור של גורמי קרישה או תרומבוציטופניה חמורה מומלץ טיפול תחליפי בגורמי קרישה או טסיות, בהתאמה.

·         בחולים עם דימום תוך-מוחי והארכת INR בשל טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K, יש לעצור את הטיפול באנטגוניסטים לוויטמין K, לטפל בגורמי קרישה התלויים בוויטמין K ולתקן את ה-INR, עם מתן תוך-ורידי של וויטמין K.

·         בחולים עם דימום תוך-מוחי מומלץ שימוש ב-IPC (Intermittent Pneumatic Compression) למניעת תרומבואמבוליזם ורידי החל מיום האשפוז.

לחץ דם

·         בחולים עם דימום תוך-מוחי המתקבלים עם לחץ דם סיסטולי של 150-220 מ”מ כספית וללא התווית-נגד לטיפול אקוטי לאיזון לחץ הדם, הפחתה מהירה של לחץ הדם הסיסטולי ל-140 מ”מ כספית היא בטוחה ועשויה להביא לשיפור התוצאות התפקודיות.

ניטור כללי וטיפולי סיעודי

·         ניטור מוקדם וטיפול בחולים עם דימום תוך-מוחי נדרש ביחידתצ טיפול נמרץ או יחידה ייעודית לטיפול באירועים מוחיים עם רופא ואחות מנוסים בנושא.

איזון רמות סוכר בדם

·         יש לעקוב אחר רמות סוכר בדם. יש להימנע הן מהיפרגליקמיה והן מהיפוגליקמיה.

פרכוסים ותרופות נגד-פרכוסים

·         במקרה של פרכוס קליני יש לטפל בתרופות אנטי-פרכוסיות.

·         בחולים עם שינוי במצב המנטאלי ופרכוסים אלקטרוגרפיים בתרשים EEG מומלץ טיפול בתרופות אנטי-אפילפטיות.

הטיפול בסיבוכים רפואיים עקב טיפול ניתוחי בדימום תוך-מוחי

·         בדיקות סקירה לדיספאגיה יבוצעו בכל החולים לפני התחלת טיפול פומי במטרה להפחית את הסיכון לדלקת ריאות.

·         בחולים עם דימום צרבלרי עם החמרה נוירולוגית או עם לחץ על גזע המוח ו/או הידרוצפלוס עקב חסימה חדרית, מומלצת הסרה ניתוחית של הדימום מוקדם ככל הניתן.

מניעת הישנות דימום תוך-מוחי

·         יש להקפיד על איזון לחץ הדם בכל החולים עם דימום תוך-מוחי. אמצעים לאיזון לחץ הדם יינתנו מיידית לאחר הופעת דימום תוך-מוחי.

שיקום והחלמה

·         לאור הסיבוכים האפשריים והתפתחות מוגבלות, לצד עדויות נוספות התומכות בתועלת של הטיפול, מומלץ כי כל החולים עם דימום תוך-מוחי יופנו למרכז שיקום.

Stroke. Published online May 29, 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    טיפול בגרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור ה-SMA (או Supplementary Motor Area) מלווה בשיפור משמעותי בהאטה פסיכומוטורית בפסיכוזה, מצב עבורו אין כיום טיפול זמין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. מחקר כפל-סמיות, אקראי, כלל 88 מבוגרים (גיל ממוצע של 36 שנים) עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה […]

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה