במקביל לפירסום דו”ח הזיהומים בבתי החולים, מפרסם משרד הבריאות ההודעה הבאה:

שר הבריאות הרב יעקב ליצמן: ?מכת הזיהומים בבתי החולים היא מגיפה לכל דבר המאיימת על מערכת הבריאות. אנו רואים כיעד עליון את המלחמה בתופעה הקשה. הנתונים הקשים מחייבים אותנו לנקוט בתהליכים ופעילויות אינטנסיביות במטרה לצמצום ניכר בשיעור הזיהומים בבתי החולים ובמוסדות לאשפוז ממושך. משרד הבריאות מוביל ביוזמתי שורת צעדים דרסטיים שימשיכו להביא את השינוי הנדרש בתחום הזיהומים, בהתאם לקביעת גורמי המקצוע”.

מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: ?אנחנו מציבים את הטיפול בזיהומים במרכז העשייה שלנו. לשם כך גיבשנו תכנית לאומית לצמצום זיהומים, הכוללת גם מודל תמריצים לבתי החולים שישתפרו, ולא פחות חשוב מכך, פרסום שקוף של הנתונים לציבור. בשנה האחרונה בתי החולים ריכזו קשב ניהולי גדול בעניין ואנחנו נלך ונשתפר בתקופה הקרובה ונמשיך בדיווח מלא לציבור”.

פירוט פעילות:

צמצום רכישת זיהומים במערכת הבריאות הינו אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני משרד הבריאות. להשגת יעד זה מבוצעות במסגרת המשרד, לאורך השנים, פעילויות רבות. בעקבות מגמה של עליה ניכרת ברכישת זיהומים בחיידקים אלימים, עמידים לטיפול אנטיביוטי, הוקם בשנת 2007 המרכז הארצי למניעת זיהומים. המרכז מוביל תהליכים ומבצע פעילויות אינטנסיביות שהביאו להפיכת המגמה, ולצמצום ניכר בשיעור הזיהומים הנרכשים בבתי החולים הכללים ובמוסדות לאשפוז ממושך.

בשנת 2016 ייסד משרד הבריאות את התוכנית הלאומית למניעת זיהומים נרכשים במערכת הבריאות. זוהי תכנית דינמית, רב שנתית, בעלת תקציב ייעודי של 50 מיליון  לשנה. התכנית מחזקת את היחידות למניעת זיהומים בבתי החולים ומקדמת קליטת אחיות בעלות הכשרה ייעודית בתחום, ורופאים מומחים שינהלו תחום זה. בנוסף, מפותחים מערכי הדרכה ייעודיים לצוותים, נערכים ימי עיון וסדנאות, ומפותחים כלים למחשוב המידע לשם שיפור יכולת הבקרה וההתערבות. מקודמת תכנית לאומית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, ומגויס כח אדם ייעודי לשם כך. בעתיד הקרוב, יושק קמפיין להעלאת המודעות להיקף הבעיה, ולסיכונים ברי מניעה, אשר יספק הנחיות לשמירה על כללי התנהגות בבתי החולים למבקרים ולצוות, ויפורסמו נתונים על ממדי התופעה לציבור.

כמרכיב מרכזי בתוכנית הופעל בשנת 2016 מודל תמרוץ ייעודי בבתי החולים הציבוריים כללים. מטרת המודל לתמרץ את בתי החולים להקצות את המשאבים בתחומי כוח האדם והתשתיות, על מנת להסדיר את הפעילות בתחום בהתאם לנהלים ולסטנדרטים שנקבעו בחוזרי מנהל רפואה ולהפחית את מספר הזיהומים הנרכשים. המודל מודד את הנעשה בתחומים אלו, ואת הישגי בתי החולים בפרמטרים ספציפיים של רכישת זיהומים.

בשנת הפעילות הראשונה של התוכנית, שנת 2016, בתי החולים פעלו ביתר שאת לקדם את התחומים שנכללו במודל, ובהם חיזוק היחידות למניעת זיהומים בבתי החולים, הכשרת צוותי עתודה לעיסוק במניעת זיהומים, שיפור התשתיות המאפשרות בידוד הולם של מטופלים, שיפור יכולת המעבדות לזיהוי מדוייק ומהיר של חיידקי מטרה הנדרש לשם מניעת זיהומים וקידום פעילות הועדה למניעת זיהומים ומתן מושכל של אנטיביוטיקה בבית החולים. בתי החולים צמצמו באופן ניכר את מספר הזיהומים הנרכשים כפי שנמצא במדדי המודל וקיבלו מענק כספי בהתאם להישגיהם במודל ועל פי תקנון לגודלם. המודל בנוי כך שמדדים חדשים יכנסו למודל מדי שנה, באופן שיתמרץ המשך שיפור פעילות בנושא מניעת זיהומים בבתי החולים. בימים אלו יפורסם עדכון המודל והדרישות בו לשנת 2017.

משרד הבריאות ימשיך להבטיח את שלום המטופלים בכל הכלים הנדרשים. המשרד ימשיך להפעיל את התוכנית הלאומית למניעת זיהומים נרכשים ולתמרץ את בתי החולים לשפר את הישגיהם בתחום מניעת הזיהומים.

להלן תגובתו של שמוליק בן יעקב, יו”ר האגודה לזכויות החולה בישראל, לדו”ח מדדי הזיהום בבתי החולים שפורסם הבוקר:

“הדו”ח על מדדי הזיהום שפרסם הבוקר משרד הבריאות מציג שתי תופעות בעייתיות. הראשונה היא, כמובן, רמות הזיהום הגבוהות בבתי החולים. בימים האחרונים אנחנו ערים לצפיפות ולעומסים אדירים במחלקות השונות של בתי החולים, שנובעים ממחסור במיטות ובכוח אדם: יש בישראל פחות מ-15,500 מיטות אשפוז כלליות, כלומר כ-1.87 מיטות אשפוז כלליות לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.3 מיטות במדינות ה- OECD. מדד המיטות אינו רק פיזי אלא גם אנושי: שיעור כוח האדם של רופאים נקבע ב-1977, ומאז, כמובן, הצרכים והיכולות השתנו. הגיע הזמן שמשרד הבריאות יתחיל לפעול ולתכנן קדימה, על מנת שמערכת הבריאות הישראלית תוכל להגיע למימוש הפוטנציאל שלה, ולתת את השירות הראוי לציבור החולים שלה. כמו כן, ראוי לציין לשבח את קופת חולים הכללית, אשר בתי החולים שלה קיבלו את המדדים הטובים ביותר. הדבר מלמד חרף הצורך בתקציבים נוספים, גם במצב הקיים כל בית חולים צריך ויכול לעשות את המקסימום על מנת להשתפר.

הבעיה השנייה, ואקוטית לא פחות, היא נושא הסדרי הבחירה בין בתי החולים. אנחנו מברכים על כל דו”ח שמאפשר לחולים להשוות בין בתי החולים, אך כל עוד הסדרי הבחירה של קופות החולים עם בתי חולים מחייבות את החולים להגיע אך ורק לבתי חולים שנמצאים בהסדר עמן, אזי תחרות אמיתית לא תהיה וניסיון אמיתי לשפר את הנתונים מצד בתי החולים גם הוא יבושש לבוא.”