במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בגברים עם סרטן ערמונית לא-גרורתי, עמיד לסירוס, טיפול ב- Enzalutamide(אקסטנדי) לווה בהארכת הישרדות ללא-גרורות, בהשוואה לפלסבו, תוך שמירה על רמות נמוכות של כאב ותסמיני סרטן ערמונית, לצד איכות חיים בריאותית טובה.
החוקרים השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, בשלב 3, אשר כלל 254 מרכזי מחקר ברחבי העולם. מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, עם אבחנה של סרטן ערמונית לא-גרורתי ועמיד לסירוס, עם קצב הכפלת רמות PSA של עד 10 חודשים. המשתתפים חולקו באקראי, ביחס 2:1, לטיפול ב- Enzalutamide (160 מ”ג ביום) או פלסבו.
התוצא העיקרי היה הישרדות ללא-גרורות ופורסם במאמר נפרד. תוצאי יעילות משניים, המדווחים כאן, כללו התקדמות כאב, כפי שנקבע לפי שאלון BPI-SF (Brief Pain Inventory-Short Form) ואיכות חיים בריאותית, כפי שנקבע לפי שאלון EORTC QLQ-PR25 (European Organization for Research and Treatment of Cancer Quality of Life Questionnaire), מדד EuroQoL-5D-FL (EuroQoL 5-Dimensions 5-Levels) ומדד FACT-P (Functional Assessment of Cancer Therapy-Prostate). החולים השלימו את השאלונים בתחילת המחקר, לאחר 17 שבועות וכל 16 שבועות לאחר מכן, עד הפסקת הטיפול.
בתקופה שבין נובמבר 2013 ועד יוני 2017 גויסו למחקר 1,401 חולים, אשר חולקו באקראי לטיפול ב- Enzalutamide(933 חולים) או פלסבו (468 חולים). חציון משך המעקב עמד על 18.5 חודשים בקבוצת ההתערבות ועל 15.1 חודשים בקבוצת הפלסבו. בתחילת המחקר תועד דמיון בין שתי הקבוצות בתוצאים עליהם דיווחו החולים.
שינויים בממוצע הריבועים הפחותים מתחילת המחקר ועד לאחר 97 שבועות נטו לטובת קבוצת הטיפול ב- Enzalutamide, בהשוואה לפלסבו, במדדים חברתיים ובריאות משפחתית לפי סולם FACT-P (0.30 לעומת 0.64-, p=0.045) ונטו לרעת Enzalutamide בהערכת תסמינים הורמונאליים לפי מדד EORTC QLQ-PR25 (1.55 לעומת 1.83-, p=0.0020); כאשר שני השינויים הללו לא היו בעלי חשיבות קלינית. החוקרים לא זיהו הבדלים מובהקים בין הטיפול בהערכת השינויים מתחילת המחקר ועד לאחר 97 שבועות בכך התוצאים האחרים עליהם דיווחו החולים.
מרווח הזמן עד להתקדמות בעלת חשיבות קלינית של הכאב, כפי שנקבע לפי חומרת כאב על-בסיס מדד BPI-SF היה ארוך יותר עם Enzalutamide, בהשוואה לפלסבו (חציון של 36.83 חודשים לעומת חציון שטרם נקבע; יחס סיכון של 0.75, p=0.028); לא תועדו הבדלים מובהקים בהפרעה של הכאב לתפקוד החולים.
מרווח הזמן עד להחמרה בעלת חשיבות קלינית בתסמינים היה ארוך יותר עם Enzalutamide, בהשוואה לפלסבו לפי תסמינים אורינריים בסולם EORTC QLQ-PR25 (חציון של 36.86 לעומת 25.86; יחס סיכון של 0.58, p<0.0001) ותסמינים במערכת העיכול (33.15 לעומת 25.89; יחס סיכון של 0.72; p=0.0018) ושינוי בעל משמעות קלינית באיכות החיים הבריאותית לפי FACT-P (22.11 לעומת 18.43; יחס סיכון של 0.83, p=0.037), בריאות רגשית (36.73 לעומת 29.47, יחס סיכון של 0.69, p=0.0008) ותת-מדד סרטן ערמונית (18.43 לעומת 14.69, יחס סיכון של 0.79, p=0.0042), אם כי לא תועדו הבדלים מובהקים במדדים אחרים בסולם FACT-P.
מרווח הזמן עד להידרדרות בעלת חשיבות קלינית בתסמינים על-רקע טיפול הורמונאלי בסולם EORTC QLQ-PR25 היה קצר יותר בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (חציון של 33.15 חודשים לעומת 36.83 חודשים; יחס סיכון של 1.29, p=0.035). הזמן עד להידרדרות לפי EQ-VAS היה ארוך יותר משמעותית עם Enzalutamide (חציון של 22.11 חודשים לעומת 14.75 חודשים; יחס סיכון של 0.75, p=0.0013).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב- Enzalutamide הדגים תועלת קלינית עם דחיית התקדמות כאב, החמרת תסמינים והפחתת מצב תפקודי, בהשוואה לטיפול בפלסבו. ממצאים אלו תומכים באפשרות הטיפול הנ”ל בחולים עם סרטן ערמונית לא-גרורתי, בסיכון גבוה, עמיד לסירוס.
The Lancet Oncology, February 12, 2019
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!