משלב ADT (Androgen Deprivation Therapy) עם קרינה חיצונית מהווה את הטיפול הסטנדרטי בגברים עם סרטן ערמונית מתקדם, אך משך הטיפול האופטימאלי ב-ADT עדיין אינו ברור. כעת, מנתונים חדשים ממחקר RADAR עולה כי 18 חודשי טיפול ADT עם קרינה נמצאו יעילים יותר מטיפול בן שישה חודשים בלבד לדיכוי אנדרוגנים עם קרינה.
המחקר הנוכחיבשלב 3, כלל גברים בגילאי 18 שנים ומעלה, עם אבחנה של ממאירות ערמונית מתקדמת- מקומית. המשתתפים חולקו באקראי לארבע קבוצות טיפול. חולים בקבוצת ביקורת השלימו טיפול ניאו-אדג’וונטי ב-Leuprorelin במשך שישה חודשים עם קרינה בלבד (טיפול לטווח-קצר לדיכוי אנדרוגנים); לאחר טיפול זה הושלמו 12 חודשים נוספים של טיפול לדיכוי אנדרוגנים עם Leuprorelin (טיפול לטווח-בינוני לדיכוי האנדרוגנים), או טיפול במשך 18 חודשים ב-Zoledronic Acid החל מההקצאה האקראית (טיפול קצר-טווח לדיכוי אנדרוגנים עם Zoledronic Acid) או שני הטיפולים (טיפול לטווח-בינוני לדיכוי האנדרוגנים עם Zoledronic Acid). כל החולים קיבלו גם טיפול קרינתי לערמונית ולשלפוחית הזרע, החל מתום החודש החמישי לטיפול לדיכוי אנדרוגנים. התוצא העיקרי של המחקר היה תמותה ספציפית עקב סרטן ערמונית.
בתקופה שבין אוקטובר 2003 ועד אוגוסט 2007, חולקו באקראי 1,071 גברים לטיפול לטווח-קצר לדיכוי אנדרוגנים (268 חולים), טיפול לטווח-בינוני לדיכוי אנדרוגנים (268 חולים), משלב טיפול לטווח-קצר לדיכוי אנדרוגנים עם Zoledronic Acid (268 חולים), או משלב טיפול לטווח-בינוני לדיכוי אנדרוגנים עם Zoledronic Acid.
חציון משך המעקב עמד על 10.4 שנים ובנקודה זו לא זוהתה אינטראקציה בין דיכוי אנדרוגנים ו-Zoledronic Acid כך שהחוקרים איחדו את הקבוצות והשוו את הטיפול בהתאם למשך דיכוי אנדרוגנים: 6 חודשים של דיכוי אנדרוגנים עם קרינה, לעומת 18 חודשים של דיכוי אנדרוגנים עם קרינה והשוו את הטיפולים בהתאם לקבלת/אי-קבלת Zoledronic Acid.
מספר מקרי התמותה עמד על 375 מקרים (200 גברים תחת טיפול לדיכוי אנדרוגנים במשך שישה חודשים עם קרינה ו-175 גברים תחת טיפול לדיכוי אנדרוגנים למשך 18 חודשים עם קרינה), מהם 143 מקרי תמותה (38%) מיוחסים לסרטן ערמונית (81 ו-62 גברים, בהתאמה). שיעורי ההיארעות המצטברים של תמותה ספציפית עקב סרטן ערמונית עמדו על 13.3% עם טיפול במשך שישה חודשים עם קרינה, בהשוואה ל-9.7% עם טיפול במשך 18 חודשים וקרינה (תת-יחס סיכון של 0.70, p=0.035).
תוספת Zoledronic Acid לא השפיעה על שיעורי התמותה הספציפית לסרטן ערמונית; ההיארעות המצטברת המתוקנת של תמותה ספציפית עקב סרטן ערמונית עמדה על 11.2% עם Zoledronic Acid לעומת 11.7% ללא טיפול זה (תת-יחס סיכון של 0.95).
בחולים שטופלו במשך 18 חודשים עם Zoledronic Acid תועד אירוע חריג חמור חדש אחד (נמק של עצם הלסת) מאז הדיווח הקודם, כך שסך האירועים החריגים החמורים הגיע לשלושה וסך האירועים החריגים-חמורים על-רקע תרופתי הגיע ל-12 מקרים (1% מכלל החולים הזמינים להערכת בטיחות). לא תועדו מקרי תמותה משנית לטיפול במהלך תקופת המחקר.
החוקרים כותבים כי 18 חודשי טיפול לדיכוי אנדרוגנים עם קרינה הינו משלב יעיל יותר לטיפול בסרטן ערמונית מתקדם-מקומית, בהשוואה לטיפול בן שישה חודשים לדיכוי אנדרוגנים עם קרינה, אך תוספת Zoledronic Acid לטיפול זה לא נמצאה יעילה.
Lancet Oncol. Published online December 19, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!