Pregnancy

יכולת הספיגה הגבוהה של מגנזיום ביסגליצינט משפרת את יעילותו ללא עליה בתופעות לוואי (סקירת ספרות)

מאת מערכת אי מד

צריכת המגנזיום היומית התקינה הינה 300-360 מ”ג ליום. למגנזיום תפקיד חשוב בפעילות של כ 350 מערכות אנזימטיות בגוף ובכ 80% מהתפקודים המטבולים.(1) ספיגת המגנזיום מתרחשת לכל אורך מערכת העיכול, אך הספיגה המשמעותית ביותר היא במעי הדק (89%) ובעיקר ב ileum. חסר במגנזיום לרוב מתרחש במקביל למצב פתלוגי או מחלה אחרת, לדוגמא cystic fibrosis, אלכוהוליזם, הזנה פראנטרלית. סימפטומים של חסר במגנזיום כוללים בחילות, חולשת שרירים, הידרדרות קוגניטיבית. חסר במגנזיום יכול בעקיפין גם לגרום לחסר באשלגן וסידן(2).

ספיגת המגנזיום תלויה ברמת המסיסות שלו וברמת החומציות בסביבתו. ככל שרמת החומציות עולה עם ההתקדמות ב GI, הזמינות הביולוגית של מגנזיום יורדת. הזמינות הנמוכה של המגנזיום אוקסיד יכולה להשתפר עם הורדת החומציות במעי.

מגנזיום ביסגליצינט הוא תצורת מגנזיום יציבה וזמינותה הביולוגית גבוהה בשל ספיגתה דרך תעלות דיפפטידיות במעי הדק וללא תחרות עם יונים מתכתיים אחרים(2). מולקולת הגליצין ב Magnesium Bisglycinate Chelate היא בופר אשר מאט את קצב העלאת החומציות במעי, מה שמשפר עוד יותר את זמינותה הביולוגית.

Magnesium Bisglycinate Chelate Buffered מכיל 18מ”ג של מגנזיום ל 100מ”ג. הוא תורם 8.9 מ”ג מגנזיום אשר קשור ל 55 מ”ג גליצין על מנת לשפר את המסיסות של המגנזיום ו לשפר את הטרנפורט הבינתאי.

תוספים שונים של מגנזיום משפיעים בצורה שונה על רמת המגנזיום ומלחים אחרים בתוך התא. במאמר שפורסם ב J. Med. Assoc. Thai בשנת 2004 (3) נבדקה in vitro ההשפעה של תוסף מגנזיום ואשלגן על רמת האשלגן, הנתרן והמגנזיום, ועל פעילות משאבת נתרן-אשלגן בכדוריות הדם. למשאבה תפקיד חשוב בהעברת נתרן ואשלגן דרך ממברנת התאים, ולשמירה על נתרן נמוך אך אשלגן גבוה בתוך התאים. את פעילות המשאבה משפעל המגנזיום, Mg+2. כדוריות הדם נבחרו כמודל לתאי הגוף, בשל הנוחות בהשגתן. המחקר בוצע בצפון מזרח תאילנד, באיזור בו קיים חסר אנדמי של אשלגן ומגנזיום. חסר באשלגן ומגנזיום עשוי להביא לירידה בפעילות משאבת אשלגן-נתרן ולעליה ברמת הנתרן התוך תאי. 62 מטופלים אשר סבלו מאבנים בכליות גויסו למחקר וחולקו ל-4 קבוצות, כל קבוצה קיבלה תוסף אחר למשך חודש: potassium chloride (קבוצה 1, n=16), potassium-sodium nitrate (קבוצה 2, n=15), chelated magnesium (קבוצה 3, n=16) ו- potassium magnesium citrate (קבוצה 4, n=15). (המינונים בכל התוספים היו אקוויוולנטים). לאחר נטילת תוסף המכיל אשלגן  (קבוצות 1,2,4), רמת האשלגן בפלזמה עלתה וכך גם פעילות משאבת NA-K, אך רמת האשלגן בכדוריות הדם האדומות עלתה רק בקבוצות 2,4. כאשר ניתן תוסף אשר מכיל מגנזיום (קבוצות 3,4), chelated magnesium הביא לעליה משמעותית ברמת האשלגן בדם, וכן ברמת האשלגן, הנתרן והמגנזיום באריתרוציטים, וללא עליה משמעותית בפעילות משאבת אשלגן נתרן. לעומת זאת, potassium-magnesium citrate הביא לעליה משמעותית ברמת האשלגן והמגנזיום באריתרוציטים וכן בפעילות משאבת נתרן-אשלגן, וגרמה לירידה ברמת הנתרן באריתרוציטים. מסקנת החוקרים היתה כי תוספים שונים של מגנזיום ואשלגן גורמים להשפעות שונות על ממברנת התא ועל תכולת האשלגן, הנתרן והמגנזיום בתוך התא.

זמינותו הביולוגית של Magnesium Diglycinate נבדקה במאמר שפורסם ב Journal of Parenteral and Enteral Nutrition (4) בשנת 1994, בו נבדקו מטופלים אשר עברו כריתת מעי דק באיזור ה ileum ואשר היו בסיכון לחסר במגנזיום בשל כך. המחקר היה randomized cross over trial כפול סמיות עם 12 מטופלים אשר עברו כריתת איליום על מנת להשוות בין הזמינות הביולוגית של מגנזיום-דיגליקינאט (chilate) לעומת מגנזיום אוקסיד (MgO). המגנזיום בשני המקרים היה מסומן וכך יכלו לעקוב אחר זמינותו הביולוגית. במחקר זה ספיגת המגנזיום היתה באופן כללי קטנה אך לא שונה בין שני התכשירים (23.5% לעומת 22.8% ספיגה עבור מגנזיום דיגליקינאט לעומת MgO בהתאמה). עם זאת, ספיגת המגנזיום היתה גבוהה באופן מובהק ססטיסטי במולקולת הכילאט לעומת MgO בארבעת המטופלים אשר הראו את החסר המשמעותי ביותר של מגנזיום (23.5% לעומת 11.8%, p<0.05). מסקנת החוקרים היתה כי מגנזיום דיגליקינאט עשוי להיות תוסף מגנזיום יעיל במטופלים אשר עברו כריתת מעי דק.

במאמר אחר מ Maternal & Child Nutrtition(5) בדקו את יעילות תוסף מגנזיום להתכווצויות שרירי הרגלים של נשים הרות. המחקר היה RCT כפול סמיות אשר כלל 86 נשים בשבוע 14-34 להריון ואשר סבלו מהתכווצויות בשרירי הרגלים לפחות פעמיים בשבוע. 41 נשים קיבלו מגנזיום ביסגליצינט(chelate) (300מ”ג ליום) ו 39 קיבלו פלצבו. מידע אודות כאבי השרירים התקבל ותועד לפני תחילת הטיפול ובשבוע הרביעי של המחקר. התוצא הראשוני אשר היה ירידה של 50% בהתכווצויות שרירי הרגלים, היה סטטיסטית גבוה יותר לאחר טיפול במגנזיום ביסגליצינטלעומת קבוצת הביקורת (86% לעומת 60.5%, p=0.007). גם ירידה של 50% בעוצמת הכאבים היתה שכיחה יותר בקבוצה אשר קיבלה מגנזיום לעומת קבוצת הביקורת. (69.8% לעומת 48.8%, p=0.048). לא היה הבדל בין שתי הקבוצות מבחינת תופעות הלוואי. תוצאות מחקר זה הראו כי תוסף מגנזיום, ובמקרה זה מגנזיום ביסגליקינאט, יכול לשפר את עוצמת ותדירות התכווצויות שרירי הרגלים בנשים הרות ויש לשקול טיפול בו באוכלוסיה זו.

מגנזיום ביסגליצינטמציג יתרונות על פני תוספי מגנזיום אחרים. זמינותו הביולוגית ויעילותו היתה גבוהה אף במינונים נמוכים, מעבר למלחי מגנזיום אנאורגנים וחלק מהמלחים האורגנים כגון magnesium citrate או magnesium lactate (2).  המנגנון המוצע הוא בספיגתו השונה, דרך תעלות דיפפטידיות במעי ובהמשך התפרקותו למגנזיום ולגליצין.

 מקורות:

1.       Albion et al

2.       Magnesium Bisglycinate as safe form for mineral supplementation in human nutrition. International Journal of orthomolecular and related medicine, 2013.

3.       Changes in Erythrocyte Contents of Potassium, Sodium and Magnesium and Na, K-pump Activity after the Administration of Potassium and Magnesium Salts. J Med Assoc Thai, 2004.

4.       Bioavailability of Magnesium Diglycinate vs. Magnesium Oxide in Patients with Ileal Resection. Journal of Parenteral and Enteral Nutrition, Vol. 18, No 5, 1994

5.       Oral magnesium for relief in pregnancy induced leg cramps: a randomized controlled trial. Maternal & Child Nutrition, 2012.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

  • האם תוספי ויטמין D עשויים להגן על תאי ביתא של הלבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1? (JAMA Netw Open)

    האם תוספי ויטמין D עשויים להגן על תאי ביתא של הלבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1? (JAMA Netw Open)

    מינונים גבוהים של Ergocalciferol (אנאלוג של ויטמין D) עשויים להביא להארכת תקופה ההפוגה בחולים עם סוכרת מסוג 1 ע”י שימור תפקוד תאי ביתא מייצרי-אינסולין בחולים עם אבחנה חדשה של המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תאי ביתא שומרים על כ-30-50% מהתפקוד בעת אבחנה של סוכרת מסוג […]

  • דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment עולה כי בנשים שהקפידו על דפוס תזונה המעודד צמחונות סיכון מופחת להתפתחות סרטן שד. יתרה מזאת, דיאטה עתירה במזון מהצומח ודלה במזון מהחי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד, בפרט בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם נתונים סותרים ממחקרים להערכת הקשר בין דיאטה […]

  • האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    הגדלת צריכת וויטמין E, הן דרך התזונה והן באמצעות תוספים, עשויה לסייע במניעת התפתחות מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease, או MASLD), בפרט במבוגרים עם היפרליפידמיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (בשמה הקודם, מחלת כבד […]

  • היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות ביעילות תוספת פרוביוטיקה לטיפול בחולים עם קוליטיס כיבית, כאשר מהממצאים עולה ירידה בשיעורי התלקחות מחלת המעי הדלקתית בחולים בהפוגה קלינית, ללא עליה בסיכון לתופעות לוואי משנית לטיפול. יתרה מזאת, טיפול פרוביוטי עשוי להביא לעליה בשיעורי הפוגה קלינית בחולים עם קוליטיס […]

  • האם יש להימנע מנטילת תוספי ניאצין? (Nature Medicine)

    האם יש להימנע מנטילת תוספי ניאצין? (Nature Medicine)

    מחקר שנערך לאחרונה הקושר בין נגזרת ניאצין (ויטמין B3) לסיכון מוגבר לאירועים קרדיו-וסקולריים העלה שאלות לגבי בטיחות צריכת ויטמין B זה, שמתווסף לרכיבי מזון רבים בתזונה המערבית ונלקח בצורה של תוספי מזון

  • צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים מלווה בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים (Circulation: Arrhythmia and Electrophysiology)

    צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים מלווה בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים (Circulation: Arrhythmia and Electrophysiology)

    שתיית משקאות עם ממתיקים מלאכותיים בכמות של שני ליטרים ומעלה בכל שבוע מלווה בעליה של 20% בסיכון להופעת פרפור פרוזדורים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Circulation: Arrhythmia and Electrophysiology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה להערכת הקשר בין שתיית משקאות ממותקי-סוכר, משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ומיצי פירות ובין הסיכון להיארעות פרפור פרוזדורים, לצד […]

  • ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    תסמיני דום נשימה בשינה, כולל נחירות, השתנקות והפסקות נשימה במהלך השינה מלווים בסיכון מוגבר משמעותית להפרעות זיכרון ותפקוד קוגניטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ממצאי המחקר מבוססים על מדגם שכלל 4,257 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health and Nutrition Examination Survey לשנים 2017-2018 והשלימו שאלונים שכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה