Physical Activity

די בפעילות גופנית מתונה להפחתת הסיכון לתמותה על-רקע מחלות כבד (מתוך כנס ה-DDW)

הליכה פעילות גופנית

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-Digestive Disease Week עולה כי פעילות גופנית קלה בלבד עשויה להפחית את הסיכון לתמותה על-רקע מחלות כבד.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 121,706 נשים בגילאי 30-55 שנים, אשר לקחו חלק במחקר Nurses’ Health Study ואודות 51,529 גברים בגילאי 40-75 שנים ממחקר Health Professionals Follow-up. כל המשתתפים לא סבלו משחמת כבד או דלקת כבד נגיפית.

בין השנים 1986-2010 נתונים אודות פעילות גופנית שבועית נקבעו על-בסיס שאלונים דו-שנתיים וחושבו לפי שעות MET שהשקיעו המשתתפים בהליכה רגילה, ריצה, פעילות אירובית, אימוני כוח, או פעילויות אחרות. היארעות דלקת כבד נגיפית או שחמת כבד דווחה גם כן במרווחים של שנתיים, כאשר מקרי תמותה על-רקע מחלת כבד (סרטן כבד או דה-קומפנסציה של שחמת כבד) אושרו על-בסיס הרשומות הרפואיות ורישומי התמותה.

בקרב אלו בחמישון העליון של פעילות גופנית נרשמה ירידה של 51% בסיכון לתמותה עקב מחלת כבד, בהשוואה למבוגרים בעלי אורח חיים יושבני, לאחר תקנון לגיל, מדד מסת גוף, סוכרת ויתר לחץ דם, בין יתר הגורמים (יחס סיכון של 0.49, P<0.0001).

היקף הירידה בסיכון היה דומה בין משתתפים שעסקו בפעילות גופנית מאומצת (יחס סיכון של 0.46, p=0.0001), אשר הוגרה בנוכחות לפחות 6 יחידות MET בשבוע, או פעילות גופנית מתונה (יחס סיכון של 0.57, p=0.0003), אשר הוגדרה כ-3-6 יחידות MET בשבוע.

בקרב אלו שהלכו לפחות 4 שעות בשבוע נרשמה ירידה של למעלה מ-40% בסיכון הנ”ל, בהשוואה למבוגרים בעלי אורח חיים יושבני. ממצא זה היה בולט במיוחד מאחר ומעל 85% מהמשתתפים במחקר דיווחו כי הליכה הייתה הצורה העיקרית של פעילות גופנית בה עסקו.

התועלת הגדולה ביותר תועדה בקרב אלו שהלכו לפחות 4 שעות בשבוע והקפידו על אימוני כוח (יחס סיכון של 0.22), ממצא אשר עשוי להיות קשור למניעת תשישות באוכלוסיה זו, המהווה גורם סיכון אדיר לתמותה על-רקע מחלת כבד.

באופן כללי, הקשר בין דרגת פעילות גופנית גבוהה יותר ובין תמותה על-רקע מחלת כבד היה דומה בין נשים (יחס סיכון של 0.50) וגברים (יחס סיכון של 0.41, p=0.0004). לא תועדו הבדלים משמעותיים בסוג התמותה על-רקע מחלת כבד, כאשר בחולים בחמישון העליון של פעילות גופנית תועדו שיעורי דומים של סרטן כבד (יחס סיכון של 0.42, p=0.0005) ושחמת כבד (יחס סיכון של 0.41, p<0.0001).

החוקרים מסכמים וקובעים כי ממצאי המחקר מסייעים להבין מעט טוב יותר את הנושא, אך קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.

מתוך כנס ה-DDW

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה