בתאריך 25.2.13 התפרסם במהדורה המקוונת של הירחון   מאמר אודות הטיפול JAMA בטיפולים מבוססי  GLP-1  והסיכון לאשפוז עקב דלקת לבלב חריפה בחולי סוכרת מסוג 2 אשר נסקר גם באי-מד, כאן.

Glucagonlike Peptide 1Based Therapies and Risk of Hospitalization for Acute Pancreatitis in Type 2 Diabetes Mellitus . A Population-Based Matched Case-Control Study , Sonal Singh, MD, MPH; Hsien-Yen Chang, PhD; Thomas M. Richards,

MS; Jonathan P. Weiner, DrPH; Jeanne M. Clark, MD, MPH; Jodi B. Segal, MD, MPH 

מדובר במאמר מסוג “מקרה-בקרה” המבוסס על ניתוח נתוני תביעות משתי חברות ביטוח רפואי בארה”ב. החוקרים השוו 1269 מקרים של אשפוז בשל דלקת לבלב חריפה ל 1269 מקרים שהותאמו כבקרה, ומצאו כי חולים שנטלו טיפולים מבוססי GLP-1 (כמו Sitagliptin/Exenatide ) היו בסיכון כפול לאשפוז בשל דלקת לבלב חריפה בהשוואה לקבוצת הבקרה.

ישנה חשיבות גדולה למעקב ומחקר מתמשכים אודות בטיחות של תרופות לסוכרת, אך נתונים ממחקר מקרה-בקרה קטן עם מגבלות משמעותיות (שיפורטו להלן) כולל קיבוץ שתי תרופות בעלות מנגנון פעולה שונה כקבוצה אחת, אינם יכולים להוות משקל נגד למידע הרחב שהתקבל ממחקרים קלינים רנדומלים ומבוקרים, או למידע ממחקרים אפידמיולוגיים אחרים בהם לא נמצא קשר בין שימוש בתרופות אלו לבין עליה בסיכון לדלקת לבלב חריפה.

מגבלות המאמר הנכחי:

מידע ממחקרים קליניים מבוקרים מהווה Gold Standard   להערכת בטיחות בשימוש בתרופות.

במחקרים הקליניים מבוקרים של סיטהגליפטין לא נמצאה עליה בסיכון לדלקת לבלב חריפה בקרב המטופלים בתרופה. בסקירה של 19 מחקרים קליניים מבוקרים שבוצעה בשנת 2009 והכילה מידע אודות 10,246 מטופלים נמצא כי אין קשר בין שימוש בסיטגליפטין לבין עליה בסיכון לדלקת לבלב חריפה (הארעות של כ 0.1 ל-100  שנות חולה בכל אחת מהקבוצות במחקר) [3].

במחקר ה TECOS (סיטגליפטין) וה- SAVOR (סקסגליפטין) וה- LEADER משתתפים למעלה מ 14,000 ו-16,500 ו- 9,000 מטופלים בהתאמה. מדובר במחקרים קליניים מבוקרים שבמהלכם מתבצעת אדג’ודיקציה לאירועי דלקת לבלב חריפה. ועדת הבטיחות של מחקרים אלו, לא דיווחה עד כה על אירועים חריגים או דרישה לשינוי בפרוטוקול המחקר. יתר על כך מחקר ה- SAVOR שיפתח לקראת חציה השני של השנה יאושש או יפסול קשר אפשרי בין טיפול ב- DPP4 ופנקראטיטיס. עד לפרסום תוצאות אלו אין מקום לשינוי גישה בטיפול בעקבות הפרסום הנוכחי ב- JAMA .

בספרות הרפואית ניתן למצוא מחקרים אפידמיולוגיים גדולים אחרים בהם לא נמצא קשר בין השימוש  בחוסמי DPP4 או GLP1 והסיכון לדלקת לבלב חריפה. כך לדוגמא, במאמר שהתפרסם בירחון DIABETES CARE נסקרו נתונים אודות למעלה מ 750,000 חולים, חלק נכבד מהם טופלו בבייטא או סיטגליפטין ולא נמצאה עליה בסיכון לדלקת לבלב חריפה. [4].

מהמאמר הנוכחי לא ניתן ללמוד על הבטיחות בשימוש בתרופות מקבוצת האינקרטינים. המידע אודות הבטיחות בטיפול בתרופות אלו חייב להמשיך ולהשען על תוצאותיהם של מחקרים קליניים מבוקרים.

כאמור, המידע הרחב הקיים כיום מראה שאין קשר בין שימוש בתרופות אלו לבין עליה בהיארעות דלקת לבלב חריפה.

הודעה דומה התפרסמה על ידי שני ארגוני רופאי הסוכרת החשובים בארה”ב: The American Association of Endocrinologists (AACE)  ו- American Diabetes Association

References:

1.      Moors et al. A systematic review of validated methods for identifying pancreatitis using administrative data. Pharmacoepidemiol Drug Saf. 2012 Jan;21 Suppl 1:194-202.
2.      Dore DD. et al. Stratum-specific positive predictive values of claims for acute pancreatitis among commercial health insurance plan enrollees with diabetes mellitus. Pharmacoepidemiol Drug Saf. 2011 Feb;20(2):209-13
3.      Williams-Herman, D. et al. Safety and tolerability of sitagliptin in clinical studies: a pooled analysis of data from 10,246 patients with type 2 diabetes. BMC Endocrine Disorders 2010, 10:7
4.      Garg et al. Acute pancreatitis in type 2 diabetes treated with exenatide or sitagliptin; 15,826 patients treated with sitagliptin. Diabetes Care. 2010 Nov;33(11):2349-54