מתן טיפול אחזקה ב- Olaparib(לינפארזה) עשוי לשמש כטיפול הסטנדרטי כנגד סרטן לבלב גרורתי בחולים עם מחלה רגישה לפלטינום ועדות למוטאציות BRCA, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Clinical Oncology ופורסמו בו-זמנית בכתב העת New England Journal of Medicine.
החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, בשלב 3, להערכת היעילות של Olaparib כטיפול אחזקה בחולים עם מוטאציית BRCA1 או BRCA2 בתאי נבט וסרטן לבלב גרורתי, אשר לא התקדם במהלך טיפול כימותרפי על-בסיס פלטינום. החולים חולקו באקראי ביחס 3:2 לטיפול אחזקה בטבליות Olaparib (300 מ”ג, פעמיים ביום) או פלסבו. התוצא העיקרי היה הישרדות ללא-התקדמות המחלה.
מדגם המחקר כלל 154 חולים, אשר חולקו באקראי לקבוצת התערבות (92 חולים) או פלסבו (62 חולים).
חציון ההישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (7.4 חודשים לעומת 3.8 חודשים; יחס סיכון להתקדמות מחלה או תמותה של 0.53, p=0.004).
מניתוח ביניים להערכת ההישרדות הכוללת, עם נתונים אודות 46% מהמדגם, עלה כי אין הבדלים בין קבוצות הטיפול ב- Olaparib או פלסבו (חציון של 18.9 חודשים לעומת 18.1 חודשים; P=0.68). החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות באיכות החיים הבריאותית, כפי שנקבע לפי השינוי הכולל מתחילת המחקר במדד להערכת איכות החיים על-בסיס European Organization for Research and Treatment of Cancer Quality of Life Questionnaire (הבדל של 2.47- נקודות בין הקבוצות).
שיעורי היארעות אירועים חריגים בדרגה 3 ומעלה עמדו על 40% מהחולים בקבוצת הטיפול ב- Olaparib ועל 23% באלו בקבוצת הפלסבו; 5% מהחולים שטופלו ב- Olaparib ו-2% מאלו בקבוצת הפלסבו הפסיקו את תרופת המחקר בשל אירועים חריגים.
החוקרים כותבים כי בקרב חולים עם מוטאציית BRCA בתאי נבט וסרטן לבלב גרורתי, ההישרדות ללא-התקדמות מחלה הייתה ארוכה יותר משמעותית עם טיפול אחזקה ב- Olaparib, בהשוואה לפלסבו.
מתוך כנס ה-ASCO
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!