במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי חשיפה עוברית למנות חוזרות של גלוקוקורטיקואידים אינה משפיעה לרעה על מסת העצם של הילדים בגילאי 6-8 שנים.
במחקר ACTORDS אימהות בסיכון ללידה מוקדמת חולקו באקראי לטיפול במנה יחידה של Betamethasone או פלסבו שבוע ומעלה לאחר טיפול ראשוני בתרופה, עם חזרה שבועית כל עוד הסיכון ללידה מוקדמת נותר על כנו.
במאמרם מדווחים החוקרים על תוצאות מעקב אחר מחקר ACTORDS, עם נתוני מסת עצם לפי בדיקות הדמיה בילדים בגילאי 6-8 שנים. בסיכומו של דבר הם בחנו את הנתונים אודות 185 ילדים: 91 בקבוצת חשיפה חוזרת ל-Betamethasone ו-94 בקבוצת הפלסבו.
גיל ההיריון הממוצע בעת הלידה בשתי הקבוצות עמד על 31 שבועות, כאשר 93% מהילדים היו פגים. אימהות טופלו בחציון של שתי מנות תרופת מחקר, בנוסף למנת גלוקוקורטיקואידים שניתנה טרם ההקצאה האקראית.
בשתי הקבוצות תועדה תכולת מינראלים דומה בעצם חציון של 553 גרם בקבוצת חשיפה חוזרת לעומת 567 גרם בקבוצת הפלסבו. שטח העצם היה גם כן דומה, עם חציון של 832 סמ”ר ו-822 סמ”ר, בהתאמה.
החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות בתכולת המינראלים של העצם בעמוד השדרה ובחלקי גוף, וההיארעות של שברים הייתה דומה ועמדה על 13% בקבוצת ההתערבות לעומת 11% בקבוצת הביקורת.
לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מעידים כי מנות חוזרות של סטרואידים לפני הלידה לאימהות בסיכון ללידה מוקדמת ימנעו נזק ריאתי ותחלואה (בצאצאים), ללא הגדלת הסיכון לאוסטיאופורוזיס ולכן ממליצים להמשיך בגישה זו.
Pediatrics 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!