Osteoporosis

חודש המודעות הארצי למינרל מגנזיום יצוין בפברואר (הודעת נווה פארמה)

הודעת נווה פארמה

המגנזיום – “מינרל החיים” –  הוא המינרל הרביעי בחשיבותו לגוף האדם

הוא משתתף בתהליכי ייצור אנרגיה, שמירה על הקוד הגנטי וחשוב לשמירה על מערכת כלי הדם והלב

הישראלי הממוצע לא מקבל מספיק מגנזיום בתזונה היומית שלו ובהתאם לכך מפתח חוסר במגנזיום בגוף, תופעה שעולה עם הגיל

ב-17/1 התקיימה מסיבת עיתונאים בהשתתפות הקרדיולוג פרופ’ מיכאל שכטר (בתמונה) בה הוכרז על כך שחודש המודעות הארצי למינרל מגנזיום יצוין השנה בחודש פברואר. מטרתו להעלות את רמת המודעות בקרב הציבור הרחב אודות החסר במגנזיום ואופן השפעתו על איכות חייהם של אזרחי ישראל.

כמו כן , נועד חודש זה לשים על סדר היום הציבורי את הנושאים הדורשים טיפול ממלכתי  במחסור הגדל במגנזיום בקרב האוכלוסייה ולרכז פעילויות נוספות בנושא במטרה לשיפור בריאותם של תושבי ישראל ומניעת נזקים עתידיים החולים.

בכנס הקרדיולוגי השנתי האחרון פורסם מאמר מדעי חשוב שממצאיו הם חד משמעים בקביעה שלרוב תושבי ישראל יש חוסר במינרל מגנזיום המתבטא בעלייה דרמטית בתחלואה ובתמותה ממחלות לב וכלי הדם עובדה שמשמעותה פגיעה קשה באיכות החיים של ישראלים רבים ועלות כלכלית עצומה למערכת הבריאות ולמשק בכלל.

מטרת חודש המודעות:



  • העלאת מודעות ציבורית אודות המגנזיום וחשיבות


  • קידום נושאים הדורשים טיפול ממלכתי ואסטרטגי, כדוגמת פעילות מול רופאים, קופות החולים, חינוך לתזונה נכונה ועוד.


  •     ריכוז פעילויות נוספות לשיפור בריאותם ואיכות חייהם של חולים ובני משפחותיהם.

במסיבת העיתונאים צויין כי המגנזיום משמש כאטום המרכזי במולקולת הכלורופיל, האחראית על תהליך הפוטוסינתזה בצמחים. ללא מגנזיום אין לצמחים אפשרות להתפתח ומאחר והצמחים נחשבים לבסיס פירמידת המזון, ללא מגנזיום אין חיים. המגנזיום, “מינרל החיים”,  הוא המינרל הרביעי בחשיבותו לגוף האדם. הוא משתתף בתהליכי ייצור אנרגיה, שמירה על הקוד הגנטי וחשוב לשמירה על מערכת כלי הדם והלב.

עוד הוזכר כי גוף האדם מכיל כ- 25 גרם מגנזיום בממוצע. הצריכה היומית המומלצת של מגנזיום היא כ- 320-350 מ”ג ליום. מעריכים שהישראלי הממוצע מקבל בתזונה  כ- 200 מ”ג 150 מ”ג בלבד ולכן הפער היומי של כ- 200 מ”ג, הולך ומצטבר לחסר מגנזיום בגוף,  שעולה עם הגיל ושמיוחסים לו תופעות בריאותיות שונות. 

את הפעילות בישראל מרכזת חברת “נוה פארמה” . החברה מתמקדת רבות בהרחבת המודעות לחסר במגנזיום והשלכותיו ובהפצת מידע מהימן על תופעות הנגרמות מחסר במגנזיום ודרכי ההתמודדות איתן, בקידום זכויות החולים לקבלת מגנזיום בקופות החולים  ובייזום פעילות לשיפור איכות החיים ורווחת החולים. נוה פארמה, עוסקת בחקר המגנזיום למעלה מעשרים שנה ומאחוריה פיתוחים רבים ופעילות ענפה בתחום המגנזיום. החברה פיתחה את מותג תוסף המגנזיום מגנוקס הנמכר בבתי המרקחת השונים.

בין היתר הוצג גם המסמך שלהלן העוסק במחסור במגנזיום בחיילי צה”ל:

חוסר במגנזיום בקרב חיילי צה”ל/ מסמך דעה, לקראת חודש המודעות למגנזיום/מאת ניצן פרימור, רוקח

כללי

צריכת מגנזיום ברמה הדרושה או ברמה מוגברת במקרה הצורך מסייעת לשמירה על בריאות תקינה ומפחיתה את שכיחותן של תופעות שונות בקרב האוכלוסייה, ובהן מוות פתאומי לאחר מאמץ גופני ניכר או ממושך או עקב מכת חום; מחלות לב; הסתיידות עורקים; סיבוכים בכלי דם אצל חולי סוכרת, לידות מוקדמות ומומים מולדים.

צריכת מגנזיום ותכולתו בתפריט התזונתי

המקורות התזונתיים העשירים ביותר במגנזיום הם ירקות בעלי עלים ירוקים, אגוזים, דגנים מלאים, פולי סויה ומאכלי ים מסוימים. כמו כן, אפשר לצרוך מגנזיום גם עלידי

מגוון של תכשירי ויטמינים ומינרלים ללא מרשם רפואי.

על פי מחקרים אפידמיולוגיים, צריכת המגנזיום בעולם נתונה בירידה מתמדת.

עלפי נתונים שהצטברו במהלך השנים, צריכת המגנזיום בתפריט התזונה בתחילה המאה עמדה על 410 מג ליום בממוצע, לעומת צריכה ממוצעת של 300-200 מג מגנזיום ביום הנהוגה בישראל כיום.

הירידה  הכוללת בתכולת המינרלים בתפריט המודרני, ובהם מגנזיום, נובעת בין היתר מזיקוק המזון בתהליכי ייצור תעשייתיים ומניצול יתר של קרקעות לגידולים חקלאיים ולאחרונה מהעובדה ש80% ממי השתייה מקורם במים מותפלים נטולי מגנזיום.

הצריכה היומית המומלצת כיום עלידי מומחים בארצותהברית היא כ 420- מג ביום,  ובמצבי דרישה מוגברת כגון היריון או צמיחה גופנית) מומלצת תוספת של 300 מג ביום) כלומר 720 מ”ג ביום בסך הכול.

צריכת מגנזיום בקרב חיילי צה”ל

עבודת תחקיר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבור ועדת הרווחה, שנערכה בשנת 2004 בקרב 69 חיילים צעירים וצעירות בריאים, העלתה כי ל 60%- מהנבדקים חסר מגנזיום. ממצא חמור זה, אמור היה להדליק נורות אדומות רבות בהתחשב בפוטנציאל הנזק. מדובר בפצצה מתקתקת לבריאותם של הישראלים ולכלכלה בישראל שכן מחסור במגנזיום עולה עם הגיל וגורם לתופעות חמורות במערכת הקרדיו-וסקולרית כשמדובר בכלל האוכלוסייה. אצל חיילים התופעה הבולטת ביותר הנצפית, היא עליה חדה בשברי מאמץ עקב מבנה לא תקין ופריך של העצם עקב היעדרות המגנזיום. לכל אלו, מחיר כבד כלכלי וחברתי.

חיילים, עוסקים בפעילות מסיבית ומאומצת הכרוכה בשימוש רב במגנזיום המשמש לייצור אנרגיה. בנוסף כמות גדולה של מגנזיום מופרשת בזיעה ובשתן שמוגבר במצבי מתח, שגרה בה מצויים חיילים רבים.

אנו מצויים יותר מעשור לאחר פרסום המחקר וניתן לומר שלפחות בדאגה לבריאותם של חיילי צה”ל, דבר לא נעשה. התזונה הצה”לית דלה במגנזיום והמודעות בקרב מקבלי ההחלטות בתזונה וברפואה בצה”ל לחסר במגנזיום נמוכה ביותר.

בחודש המודעות למגנזיום, ננסה, להעלות את המודעות להשלכות החסר במגנזיום בקרב החיילים. נסב את תשומת ליבם של הורים וחיילים לעובדה שכאבים כתוצאה ממאמץ בגפיים מרמזים על סיכוי גבוה לשברי מאמץ שנזקם לכל החיים וניתן למנוע אותם באמצעות תוספת מגנזיום לתפריט בתזונה או באמצעות תוספי תזונה.

הוצגה גם הסקירה שלהלן המבוססת על מאמריו של פרופ’ מיכאל שכטר בנושא ההשפעות הבריאותיות של חסר במגזניום:

מעט מגנזיום במים, יותר תחלואת לב

מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו במדינות שונות העלו שתכולת המגנזיום במי השתייה נמצאת ביחס הפוך לשיעור התחלואה ותמותה ממחלות לב. ממצאים אלה תוארו בארה”ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, דרום אפריקה, הולנד ועוד. אחד המחקרים היה מחקר סטטיסטי אשר בדק את המספר המתים ממחלות לב ל1000 תושבים באזורים שונים. המחקר נערך על אוכלוסיות רבות ומגוונות והושווה בו יחס תמותה ממחלות לב (ל1000 תושבים) לעומת ריכוז המגנזיום במי השתייה. המחקר פורסם בשנת 1999 וקבע כי נמצא יחס הפוך בין רמת המגנזיום בנסיוב לתמותה ממחלות לב כלליות לתמותה מכל סיבה. על פה תוצאות המחקר, חוסר במגנזיום גרם לעליה של כ-20% בתחלואה ובתמותה ממחלות לב. המחקר עורר הדים רבים וכיום במחלקות קרדיולוגיות רבות, הוספת מגנזיום מהווה פרוטוקול טיפולי רוטיני לחולם.

מגנזיום ולחץ דם

מחקר תצפיתי שנערך בשנת 1995 בחן את ההשפעה של גורמים תזונתיים שונים על שכיחות לחץ דם גבוה ביותר מ-30000 עובדים במערכת הבריאות, בארה”ב. לאחר ארבע שנים של מעקב, נמצא כי הסיכון ליתר לחץ דם היה קשור בדפוסים תזונתיים שסיפקו יותר מגנזיום. המחקר מסביר כיצד חוסר במגנזיום נקשר עם עלייה בלחץ הדם. מנגנון העלייה בלחץ הדם קשור ביחס בין יוני הסידן ליוני המגנזיום. במצב של חסר במגנזיום, המצאות יתר של וני סידן, מביאים לכיווץ יתר של הלב וכלי הדם, עובדה התורמת לעלייה בלחץ הדם.

מגנזיום ותעוקת לב – נטילת מגנזיום משפרת את התעוקה

חולים הסבלים מתעוקת חזה, חשים כאבים בחזה בעת פעולה מאומצת כמו הליכה מהירה או עלייה במדרגות. התעוקה נובעת מליקויים באספקת חמצן לשריר הלב הפוגעת בתפוקת הלב. מחקר שנערך ביפן ב1988, בדק מתן מגנזיום לחולים מסוג זה בעת מבחן מאמץ. מסקנות המחקר הראו כי נטילת מגנזיום על ידי החולים עם תעוקת בית החזה ו Variant Angina – משפרת את תעוקת בית החזה ואת האזורים האיסכמיים הנצפים בחולים בתסמונת זו בעת מיפוי לב במאמץ. ההשפעה ניכרת במצב קיצון וממחישה את היעילות מתן מגנזיום בשיפור תפוקת הלב ושמירה על איכות החיים.

מתן מגנזיום ללוקים באוטם שריר הלב

בשנת 1993 פורסם מחקר גדול וראשון בנושא טיפול במגנזיום בזמן אוטם חריף של שריר הלב. במחקר זה נמצא כי מגנזיום הפחית ב-19% את השיעור התמותה באשפוז וב-25% את השיעור ההתפתחות של אי ספיקת לב. במעקב ארוך טווח שנמשך 4,5 שנים, הודגמה ירידה של 20% בתמותה ממחלת לב בחולים שטופלו במגנזיום לעומת חולים שטופלו באיננו (פלסבו).

מגנזיום וכלי הדם – מגנזיום משפר את תפקוד האנדותל

בשנת 2000 פורסם במגזין הרפואי Circulation , מחקר שנערך על ידי שכטר וחבריו בבית חולים האוניברסיטאי סידר סיני UCLA (אוניברסיטת לוס אנג’לס) ובו השתתפו 50 צעירים שעברו אטום שריר הלב. המחקר מצא כי בחולים לאחר אוטם שריר הלב או ניתוח מעקפים, הייתה רמת המגנזיום בתאים ביחס הפוך לתפקוד האנדתול. כמו כן נמצא כי מתן טבליות של מגנזיום למשך שישה חודשים שיפר משמעותית את תפקוד האנדותול יחד עם שיפור יכולת החולים לבצע בדיקות מאמץ, והיה קשור עם פחות תעוקת בית החזה והפרעות קצב במאמץ בהשוואה לאינבו (פלסבו).

האנדותל הוא איבר בעל חשיבות בשמירה על תפקוד תקין של כלי הדם. תפקודו המרכזי הוא לווסת את טונוס כלי הדם על ידי איזון בין מתווכים המרחיבים כלי דם לאלה המכווצים. בנוסף, האנדותל שולט בטיב הזרימה ובמידת הקרישיות  בכלי הדם באמצעות גורמים המשפעים על תפקוד טסיות הדם, תהליכיה הקרישה והמערכת הממיסה קרישים. קים קשר בין תפקוד לקוי של שכבת האנדותל ובין התפתחות מחלה טרשתית ובכלי הדם.

תפקוד לקוי של האנדותל קשור גם להתפתחות יתר לחץ דם ולכשל של הלב.

הקשר בין מגנזיום וכולסטרול

מחקר שבדק את ההשפעות המגנזיום על שומני הדם,נערך ע”י ראסמוסן וחבריו בשנת 1989, במרכז רפואי מרכזי בפינלנד. המחקר מצא שמתן מגנזיום לנבדקים למשך שלושה חודשים, מפחית את הריכוז של הכולסטרול הרע (LDL) ושל הטריגליצרידים ב27% ומעלה את הריכוז של כולסטרול הטוב (HDL). תוצאות דומות התקבלו במחקר שנערך בישראל ופורסם לאחרונה.

הקשר בין מגנזיום, ספורט וכושר גופני

המחקר שבדק את השפעת המאמץ על רמות המגנזיום בגוף, הראה ירידה חדה במגנזיום לאחר ריצת מרתון.

המחקר נערך בשנת 1998ע”י קבוצת רופאי ספורט בראשות בוכמן מאוניברסיטת טכסס, ארה”ב, מסביר את המנגנונים המתרחשים בגוף ומשפיעים  על הביצועים הספורטיביים. חוסר במגנזיום מוביל לחולשה בשרירי השלד המביאה לירידה בכושר גופני. מגנזיום קריטי לחילוף החומרים של אנרגיה על ידי הפעלת אנזימים המכנים ATPases, אשר נדרשים להפעלת ה-ATP (אדנוזין טריפוספט מטבע האנרגיה של הגוף). Magnesium Atpase הנו אחד מהאנזימים האלה והוא מושפע מהמצאות מגנזיום. כאשר ATP צרך להיות מסונתז מהר. לפיכך חוסר במגנזיום מגביל ייצור אנרגיה, דבר שמוביל לחולשה, עייפות, צריכת אנרגיה מופחתת, עוויתות שרירים או התכווצויות שרירים. חסר מגנזיום בפעילות ספורטיבית עלול להיות קטלני. בעת מאמץ גופני ניכר או מתמשך, תיתכן עלייה ניכרת ברמת הגלוקוז, הכולסטרול והטריגליצרידים בדם, דבר העלול לגרום למחלת לב. בהעדר רמה תקינה של מגנזיום, קימת נטייה לכיווץ כלי הדם, אשר עלולה להגביר את שכיחותן של מחלות לב ואף להביא למוות פתאומי עקב עווית העורקים הכליליים או חשיפה לחום. חוסר במגנזיום תוך תאי יוצר חוסר איזון העשוי לגרום לשינויים תוך תאיים חמורים ופגיעה בתאי הגוף.

המחקר מהווה ראיה לכך שדרישות מגנזיום גבוהות משמעותית אצל ספורטאים, וכי ניתן להגיע לביצועים טובים יותר ע”י צריכת מגנזיום מוגברת.

מגנזיום וסוכרת – מגנזיום מפחית תנגודת לאינסולין

  מחקר שבוצע באוניברסיטת רומא ע”י קבוצת חוקרים בראשות ד”ר פאוליסו, בשנת 192 בדק הוספת מגנזיום למבוגרים החולים בסוכרת. המחקר הראה שיפור בתגובה לאינסולין ובשיפור יעילותו.

מניתוח תוצאות המחקר עולה, כי המגנזיום ממלא תפקיד חשוב בחילוף החומרים של פחמימות. למגנזיום השפעה על שחרור ופעילות של אינסולין. רמות נמוכות של מגנזיום  (hypomagnesemia) אופיינית לחולים בסוכרת. חסר במגנזיום עלול להחמיר תנגודת לאינסולין, מצב אשר לעיתים קרובות מקדים סוכרת, או עשוי להיות תוצאה של תנגודת לאינסולין.

מה עושה מגנזיום למיגרנה?

מטה-אנליזה, שנערכה ע”י קבוצת חוקרים אמריקאית המבוססת על עשרות מחקרים שבדקו את קשר בין מיגרנה ומגנזיום, פורסמה בחודש מרץ השנה. מסקירת עשרות מחקרים שנערכו בנושא עולה כי למגנזיום תפקיד חשוב בפתוגנזה של מיגרנה. חוסר במגנזיום משפיע על תפקוד קולטן סרוטונין, ועל סינתזה ושחרור של מגוון רחב של נוירוטרנסמיטרים. הסובלים ממיגרנות עלולים לפתח חסר במגנזיום עקב חוסר יכולת גנטית לספוג מגנזיום, תורשה של בזבוז רב של מגנזיום בכליות (שתפקידן לווסת את משק המגנזיום בגוף), הפרשת כמויות עודפות של מגנזיום עקב מתח, צריכת תזונתית נמוכה וסיבות אחרות. יש ראיות חזקה כי חסר במגנזיום נפוץ הרבה יותר אצל הסובלים ממיגרנות מאשר בקבוצת הביקורת הבריאם.  עובדה היא כי חסר במגנזיום עלול להיות נוכח אצל עד ממחצית מהלוקים במיגרנה, וכי בדיקות דם שגרתיות אינן מעידות על מצב המגנזיום. בהתחשב בתכונות אלה של מגנזיום, טיפול המתייחס לרמת מגנזיום לקויה בסובלים ממיגרנות יכול להיות יעיל מאוד.  

היעילות של נטילת מגנזיום במניעת אוסטיאופורוזיס

מחקר קליני משנת 1999 שבוצע בארה”ב וכלל כ-10000 עובדים במערכת הבריאות האמריקאית, מצביע על כך שמגנזיום קשור בשמירה על יעילות הספיגה לעצם של יוני הסידן וויסות ההורמונים השומרים על משק הסידן. המחקר מצטט עבודות קודמות שהוכיחו את חשיבות המגנזיום בשמירה על בריאות העצם והראו בצורה מובהקת שהוספת מגנזיום לתזונה משפרת את צפיפות העצם באופן משמעותי יחסית למשתתפי הניסוי שנטלו תוספי סידן בלבד. בריאות העצם תלויה בגורמם רבים. מניעת אוסטאופורוזיס באמצעות נטילת סידן בלבד תוך התעלמות מנטילת מגנזיום, היא כנראה חסרת תועלת.

מגנזיום והתכווצויות שרירים ליליות בגפיים

תופעת התכווצויות השרירים בלילה הינה תופעה מוכרת. על פי מחקים שפורסמו בארה”ב, מדובר בתופעה נפוצה בעיקר בקרב קשישים (50% מעל גיל 80) ובנשים בהריון.

התופעה ידועה כביטוי לחסר במגנזיום אולם, מחקרים רבים שבדקו את התופעה לא הצליחו להוכיח שהוספת מגנזיום לתזונה היא אכן המרפא לתופעה. מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2011 וסקרה מחקרים שנערכו בתחום בעיקר בנשים בהריון, ממליצה על מגנזיום כטיפול זול ובטוח ונטול סיכון לטיפול בתופעת התכווצויות השרירים הבלתי רצוניות.

מגנזיום ומשפר תנועתיות המעי

מחקר שנערך בפינלנד ופורסם ב-1987, השווה השפעתם של תכשירים משלשלים מבחינת יעילות ותופעות לוואי. המחקר מצא שמגנזיום הוא התכשיר היעיל, הנוח והבטוח ביותר. החוקרים מסבירים שלמגנזיום השפעה על התנועתיות של מערכת העיכול, ותכשירי מגנזיום רבים משמשים למניעה וטיפול בעצירות. היתרון החשוב של מגנזיום כמשלשל הוא אינו ממכר. התכשיר המשלשל משמש הן כתוסף מגנזיום השומר על רמה תקינה בגוף ומספק למשתמש את כל היתרונות של תוסף מגנזיום כמו מניעת התכווצויות שרירים הפחתה בלחץ דם וכולסטרול ועוד.

מרפה את שרירי המעי וגורם לכך שקצב תנועת המעי מונע עצירות. משמש משלשל אוסמוטי. המגנזיום גורם להפרשת נוזלים מרירית המעי אל חלל המעי. ע”י כך מרכך את הצואה ומאפשר את תנועתה לעבר החלחולת. 

מגנזיום ובריאות האישה בגיל הפוריות ובהריון 

אצל נשים בגיל הפוריות , החוסר במגנזיום בא לידי ביטוי בהחמרה של סימפטומים הקשורים בתסמונת קדם וסתית (Premenstrual Syndrome – PMS), תקופה שלפני ובזמן המחזור וחודשי. המצב מאופיין בתסמינים גופניים  ופסיכולוגים שונים. סימפטומים רגשיים נפוצים כוללים עצבנות יתר, לחץ, מתח, חרדה ודיכאון, נדודי שנה, עייפות, מצבי רוח משתנים  ותנודות בחשק המיני. בין הסימפטומים הגופניים נמנים כאבי בטן, מיגרנה, עצירות  וכאבי שרירים.  נהוג לחשוב כי לתופעות אלה יש קשר בין היתר פעילות של סרוטונין ומלטונין (“הורמון השינה”) במוח. מגנזיום דרוש לייצור סרוטונין ומלטונין.  מגנזיום גם מרפה שרירים חלקים, ובכך מסייע להקלה על כאבים ולשינה שקטה ורגועה.   מגנזיום ידוע כ- “פרוזאק טבעי”  ועשוי  להואיל במניעת מתח, לחץ ונדודי שינה.

שימוש בתוסף מגנזיום עשוי להקל בצורה משמעותית על כל הסימפטומים של תסמונת קדם ויסתית.

מגנזיום והיריון
בטרם ההיריון, במקרים של טיפולי פוריות, נוצרים מתחים ולחצים סביב הטיפולים וסיכויי הכניסה להריון. מתן תוסף מגנזיום בעת טיפולי פוריות , תורם להצלחת הטיפול בהיותו מרגיע ומרפה שרירים.

בתקופת ההיריון, הגוף מנצל את המגנזיום של האם לבניית העצמות ,החלבונים וחומצות השומן אצל העובר. כמו כן המגנזיום מרפה את השרירים ומסייע לדם להיקרש כראוי. 

ההשפעה הטובה על השרירים מסייעת במניעת צירים מוקדמים על ידי הרפיית שרירי הרחם. מחקרים הראו כי אצל נשים שעברו לידה מוקדמת, רמות המגנזיום היו נמוכות.
בעקבות מידע זה, מדענים חקרו את ההשפעה של מתן מגנזיום במהלך ההיריון ומצאו כי אצל נשים שנטלו תוספי מגנזיום בזמן ההיריון אירעו פחות מקרים של משקל לידה נמוך, הופחתה מאוד כמות לידת פגים ולתינוקות שלהן היה ציון אפגר טוב יותר.

העובר המתפתח, מקבל את המגנזיום ממאגרי המגנזיום שבגוף האם, ועשוי להביא את האם לחוסר מגנזיום המתבטא בשלב ראשון בהתכווצויות שרירים בלתי רצוניות בגפיים (שריר התאומים) ועשוי להקצין עד לגרימת הריון בסיכון המתבטא בעלייה בלחץ הדם, הופעת בצקות ואף לרעלת הריון והפלה הכרוכה בסיכון חיים של האם. חוסר במגנזיום עלול לגרום גם לפגיעה מוחית בעובר. הפרוטוקול הטיפולי בהריון בסיכון מתן תוך ורידי (אינפוזיה) של מגנזיום.

מגנזיום ותופעות גיל המעבר בקרב נשים

נשים בגיל המעבר מועדות לשורה של תופעות בריאותיות כמו ירידה בצפיפות העצם, עודף שומנים בדם, הפרעות בקצב הלב ותסמינים נוספים כמו גלי חום, עייפות, מתח, חולשה, התכווצויות שרירים ועוד. 

אחת הדרכים להתמודד עם תופעות אלה היא השלמת מגנזיום (“מינרל החיים”), שהוכח כיעיל בהפחתת סימפטומים אלו ובתופעות נוספות רבות האופייניות לגיל המעבר, כולל עלייה במשקל הקשורה באגירת נוזלים ועצבנות.

חוסר במגנזיום מחריף עם הגיל: חשוב להבין: ריכוז המגנזיום במזון במדינות המערב נמצא במגמת ירידה מתמדת, והצריכה היומית המומלצת של מגנזיום היא 420 מ”ג ליום. בבדיקה שנערכה בישראל בקרב צעירים וצעירות

(בממוצע בני 30) נמצא חוסר במגנזיום אצל 60% מהנבדקים. חוסר זה מחמיר עם הגיל עקב שינוי בהרגלי התזונה ושינוי בכושר הספיגה דרך המעי.

כמות יון המגנזיום בגוף אדם בוגר היא כ-24-20 גרם, כאשר רוב המגנזיום שבגופנו מצוי בתאים ובעצמות, לכן בדיקת דם אינה אינדיקציה למצב המגנזיום בגוף. לאחרונה התברר כי חוסר במגנזיום  הינו תופעה נפוצה מאוד בעולם המערבי והוא קשור בשכיחות יתר של תופעות גיל המעבר ותופעות נוספות כמו עייפות, חולשה, התכווצויות שרירים ובחילה.

בעבודות קליניות שונות הודגמה תוספת מגנזיום כמשפרת תופעות גיל המעבר. מגנזיום בשילוב עם מינרלים נוספים כמו אבץ, נמצא חיוני למטבוליזם התקין של העצמות, בעוד שחוסר במגנזיום ובמינרלים אחרים נמצא כרוך בירידה בצפיפות העצם.

בנוסף, נמצאים בספרות הרפואית תיאורי מקרה ומחקרים קליניים המדווחים על השפעה מיטיבה ומהירה של תוספת מגנזיום על תכיפות גלי החום בגיל המעבר ועוצמתם.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

  • האם תוספי ויטמין D עשויים להגן על תאי ביתא של הלבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1? (JAMA Netw Open)

    האם תוספי ויטמין D עשויים להגן על תאי ביתא של הלבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1? (JAMA Netw Open)

    מינונים גבוהים של Ergocalciferol (אנאלוג של ויטמין D) עשויים להביא להארכת תקופה ההפוגה בחולים עם סוכרת מסוג 1 ע”י שימור תפקוד תאי ביתא מייצרי-אינסולין בחולים עם אבחנה חדשה של המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תאי ביתא שומרים על כ-30-50% מהתפקוד בעת אבחנה של סוכרת מסוג […]

  • דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment עולה כי בנשים שהקפידו על דפוס תזונה המעודד צמחונות סיכון מופחת להתפתחות סרטן שד. יתרה מזאת, דיאטה עתירה במזון מהצומח ודלה במזון מהחי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד, בפרט בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם נתונים סותרים ממחקרים להערכת הקשר בין דיאטה […]

  • מה בין רמות אפליפופרוטאינים ובין תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית? (Eur J Prev Cardiol)

    מה בין רמות אפליפופרוטאינים ובין תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית? (Eur J Prev Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין רמות אפליפופרוטאינים ובין הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי אפליפופרוטאינים עשויים לשמש כסמן לבריאות הלב וסיכון לתמותה וכעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין רמות אפליפופרוטאינים ובין […]

  • האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    הגדלת צריכת וויטמין E, הן דרך התזונה והן באמצעות תוספים, עשויה לסייע במניעת התפתחות מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease, או MASLD), בפרט במבוגרים עם היפרליפידמיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (בשמה הקודם, מחלת כבד […]

  • היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות ביעילות תוספת פרוביוטיקה לטיפול בחולים עם קוליטיס כיבית, כאשר מהממצאים עולה ירידה בשיעורי התלקחות מחלת המעי הדלקתית בחולים בהפוגה קלינית, ללא עליה בסיכון לתופעות לוואי משנית לטיפול. יתרה מזאת, טיפול פרוביוטי עשוי להביא לעליה בשיעורי הפוגה קלינית בחולים עם קוליטיס […]

  • עדויות נוספות תומכות ביעילות Zilebesiran לטיפול ביתר לחץ דם (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACC)

    עדויות נוספות תומכות ביעילות Zilebesiran לטיפול ביתר לחץ דם (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACC)

    מנתונים מוקדמים הצפויים להיות מוצגים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Cardiology עולות עדויות נוספות התומכות ב- Zilebesiranלטיפול ביתר לחץ דם, כאשר ניתן בשילוב עם טיפול תרופתי סטנדרטי לאיזון לחץ הדם. ברקע למחקר מסבירים המומחים כי Zilebesiran הינו מולקולה ניסיונית הפועלת להשתקת גנים ע”י שיבוש רנ”א ומיועדת לשמש לטיפול כנגד יתר לחץ דם. התרופה […]

  • האם יש להימנע מנטילת תוספי ניאצין? (Nature Medicine)

    האם יש להימנע מנטילת תוספי ניאצין? (Nature Medicine)

    מחקר שנערך לאחרונה הקושר בין נגזרת ניאצין (ויטמין B3) לסיכון מוגבר לאירועים קרדיו-וסקולריים העלה שאלות לגבי בטיחות צריכת ויטמין B זה, שמתווסף לרכיבי מזון רבים בתזונה המערבית ונלקח בצורה של תוספי מזון

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה