Osteoarthritis

גירוי מוחי עשוי לסייע בהקלה על כאבי ברכיים (מתוך כנס ה-APS)

גירוי מוחי באמצעות tDCS (Transcrania Direct-Current Stimulation) זוכה לעניין רב כאפשרות לא-תרופתית לטיפול בכאב כרוני, כאשר מחקר חדש, שתוצאותיו פורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-APS (American Pain Society) העיד על שיפור משמעותי בכאב על-רקע אוסטיאוארתריטיס של הברכיים בחולים מבוגרים.

החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה על אוסטיאוארתריטיס של הברכיים מאחר ומדובר באחד הגורמים המובילים לכאב ומוגבלות בחולים בגילאי 45 שנים ומעלה.

מהנתונים עלו הבדלים מובהקים סטטיסטית בהבדל הממוצע בין חולים בקבוצת ההתערבות וקבוצת טיפול-דמה במונחים של חומרת כאב קליני. tDCS נבחן לשימושים שונים, שנעו בין דיכאון ועד שיקום לאחר אירוע מוחי ותפקוד קוגניטיבי ודמנציה, אך המחקר החדש מספק לראשונה הוכחות ממחקר אקראי, כפל-סמיות, להערכת כאב כרוני.

מדגם המחקר כלל 40 מבוגרים בבגילאי 50-70 שנים (גיל ממוצע של 59 שנים), כולל 21 נשים, עם כאב עקב אוסטיאוארתרטיס של הברך. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בחמישה מפגשים יומיים של tDCS או טיפול דמה למשך 20 דקות בכל מפגש. הטיפול כלל הצבת אלקטרודה על הקורטקס המוטורי של ההמיספרה המוחית בצגד הנגדי לברך הפגועה, ואלקטרודה נוספת באזור סופרה-אורביטלי באותו צד של הברך הפגועה. לאחר חמישה מפגשים יומיים החוקרים זיהו ירידה בכאב בברך בסולם של 0-100 בקבוצת ההתערבות (18.50), בהשוואה לקבוצת דמה (6.45), עם הבדל ממוצע בין הקבוצות של 12.05.

המומחים שיערו כי המנגנון בו tDCS עשוי להשפיע על אוסטיאוארתריטיס של הברך הינו משנית להשפעות נוירו-מודולטוריות. עדווית שפורסמו לחאחרונה הציעו כי כאב על-רקע אוסטיאואתריטיס של הברך הוא כאב מרכזי, וכי המסלולים בהם tDCS עשוי להשפיע על אסטיאואתריטיס של הברך עשויים להיות קשורים עם השפעות נוירו-מודולטריות.

החוקרים כותבים כי יש לקחת בחשבון כי תרופות מסוימות עשויות להשפיע על תוצאות הטיפול, כולל חסמי תעלות נתרן וגלוטמאט. מחקרים מצאו כי חסמי תעלות נתרן עשויים לחסום לחלוטין את השפעות tDCS.

מחקרים מצאו כי תרופות ממשפחת מעכבי תעלות נתרן עשויות לחסום לחלוטין את ההשפעות המעוררות של tDCS וכי תרופות הפועלות על גלוטמאט או GABA הן די דומות, בעוד שחסמי תעלות סידן נוטים להחליש את לא לחסום את ההשפעה.

הצבת האלקטרודות הינה חלק חשוב יותר מכפי שסברו בעבר. בימים הראשונים של tDCS, המיקום לא היה נראה חשוב, אך כעת יודעים היכן למקם את האלקטרודות וכי לסוגיה זו חשיבות רבה בתגובה הנוירופסיכולוגית והתנהגותית. הזזת האלקטרודה ב-2 ס”מ בלבד עשוי להביא להשפעה שונה.

החוקרים מציינים כי ההתקדמויות החשובות מבוצעות כיום על-מנת לאפשר שימוש ביתי ב-tDCS.

מתוך כנס ה-APS

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה