צריכה גבוהה של סיבים, במיוחד בנערות בגיל ההתבגרות ובמבוגרות צעירות, נראית כמסייעת בהורדת הסיכון לסרטן השד, כך לפי נתונים שנאספו במסגרת מחקר ה- Nurses’ Health Study II ופורסמו בג’ורנאל Pediatrics בתחילת פברואר.
הקשר נשמר בצריכת סוגים שונים של סיבים ולא היה תלוי במרכיבי דיאטה נוספים או בשמירה על תזונה בריאה. המחקר המתמשך, הפרוספקטיבי וארוך הטווח כולל אחיות רשומות בנות 25-42 שנכנסו לקבוצת המחקר ב-1989. קבוצת המחקר הגדולה כוללת למעלה מ-90 אלף נשים לפני מנאופוזה שהשלימו שאלון בריאות ודיאטה בשנת 1991 ויותר מ-44 אלף נשים שהשלימו בשנת 1998 שאלון לגבי אופי התזונה שלהן בשנות התיכון.
החוקרים ניסו לכמת את החשיבות של תזמון צריכת הסיבים על הסיכון לסרטן שד שלפני המנאופוזה והעריכו את הקשר שבין צריכת סיבים במהלך תקופות שונות במהלך החיים (בילדות, נערות, ובגרות טרום המנאופוזה) אל מול הסיכון לסרטן השד.
החוקרים מצאו קשר הפוך בין צריכת רב מקורות הסיבים לבין ההאירעות של סרטן השד. נשים בוגרות צעירות, באופן ספציפי, שצרכו את כמות הסיבים הגבוהה ביותר הושוו לאלו בקבוצת צריכת הסיבים הנמוכה ביותר, ונמצא שהסיכון היחסי שלהן לסרטן השד היה 0.81 ( מרווח בטחון 95%, 0.72-0.91), כאשר בקבוצה שצרכה מעט סיבים נרשמה צריכה של כ-12 גרם סיבים ליום אל מול 26.4 גרם ליום בקבוצה שצרכה את כמות הסיבים הגבוהה יותר. כאשר ניתוח דומה נערך עבור צריכת סיבים ממוצעת בגיל ההתבגרות ובמבוגרות צעירות, הסיכון היחסי בין צריכה גבוהה לצריכה נמוכה היה 0.75 (95% ci, 0.62 – 0.91) .
האם דיאטה היא גורם סיכון הניתן לשינוי כאשר נוגע הדבר לסרטן השד?
מספר מחקרים מצאו לאחרונה כי צריכת סיבים בדיאטה עשויה להגן מפני סרטן השד. המחקר הנוכחי מציע בדיקה ספציפית עבור נשים בגיל ההתבגרות ובמבוגרות צעירות וקשר את ההעדפות התזונתיות לסרטן בעתיד. עולה ממנו, וממחקרים דומים, כי להעדפות דיאטטיות עשויות להיות השפעה על הסיכון לסרטן השד, וכי לצריכת סיבים חשיבות מיוחדת בקשר זה. החוקרים טוענים כי צריכת סיבים עשויה להוריד את הסיכון לסרטן השד באמצעות שיפור הרגישות לאינסולין והורדה של insulin-like growth factors.
Pediatrics. Published online February 1, 2016.Article full text,Editorial full text
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!