Nephrology Other

ההשפעה של היקף השימוש באמצעי מדיה שונים על המוח של ילדים (NeuroImage)

צפייה בטלוויזיה או סרטונים, משחקי וידאו או שימוש במדיה חברתית עשויה להשפיע על מבנה המוח של מתבגרים, כך עולה מנתונים מוקדמים שפורסמו במהדורת ינואר של כתב העת NeuroImage. מחקר ABCD (Adolescent Brain Cognitive Development) הינו המחקר הגדול ביותר מסוגו המתמקד בילדים בגילאי 9-10 שנים ומתוכנן לגייס 11,500 ילדים בגילאי 9-10 שנים, אשר יהיו במעקב לאורך עד עשר שנים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוח של מתבגרים עובר שינויים מבניים נרחבים, המושפעים מגורמים שונים. שימוש באמצעי מדיה (צפיה בטלוויזיה או סרטוני וידאו, משחקי וידאו, או שימוש במדיה חברתית) הינה פעילות נפוצה בשעות הפנאי בילדים ומתבגרים; עם זאת, ההשפעה על מבנה המוח אינה ידועה היטב.

מחקר ABCD נועד לבחון את הסברה כי דפוסים מסוימים של שינויים מבניים קשורים עם התנהגויות ספציפיות. יתרה מזאת, הם בחנו את הקשר בין רשתות מבנים אלו ובין הפרעות פסיכיאטריות או תפקוד קוגניטיבי.

בניתוח החתך הראשוני החוקרים לא זיהו השפעה שלילית על-רקע זמן מסך רב במרבית המשתתפים. עם זאת, תועדה השפעה שלילית אפשרית של שימוש נרחב באמצעי מדיה שונים בתת-קבוצה אחת: אלו בהם המוח הקדמי היה לא-בשל יותר מהמוח האחורי. בקבוצה זו, בילדים עם זמן המסך הרב ביותר תועדו שיעורים גבוהים יותר של התנהגות אגרסיבית ורמות אינטליגנציה נמוכות יותר.

המוח הקדמי אחראי לעיכוב דחפים שמקורם במוח האחורי. מוח פרונטאלי לא בשל מלווה ברמות גבוהות יותר של התנהגות מוחצנת, דוגמת התנהגות אגרסיבית/בריונות. בקבוצה זו, זמן מסך רב יותר לווה בהחמרת ההשפעה הנ”ל. עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר חתך בלבד ולכן פרשנות הנתונים מוגבלת וניתן רק לדווח על קשר בין השניים, אך לא לקבוע כי מדובר בקשר סיבתי בהכרח. החוקרים זיהו עוד קשרים שונים עם צורות שונות של שימוש באמצעי מדיה.

באשר לתפקוד הקוגניטיבי, החוקרים מציינים כי השינויים במבנה המוח על-רקע שימוש באמצעי מדיה שונים נקשר באופן הבולט ביותר עם אינטליגנציה מגובשת, שהיא תלויה יותר בניסיון ומייצגת הצטברות ידע מילולי וכישורים ומושפעת מהשכלה וחשיפה תרבותית.

רמות גבוהות יותר של זמן מסך לצורך פעילות במדיה כללית וחברתית, המעמיסים בעיקר על האזור האוקסיפיטאלי והאורביטו-פרונטאלי, נקשרו בקשר השלילי המשמעותי ביותר עם אינטליגנציה מגובשת.  מנגד, פעילות רבה בתחום המשחקים, שלוותה עם קורטקס פרה-פרונטאלי דק יותר אך נפח קורטקס אורביטו-פרונטאלי גדול יותר, נקשרה בקשר חיובי עם אינטיגלינציה מגובשת.

ממצאים אלו תומכים במסקנה הכללית לפיה שימוש באמצעי מדיה שונים מלווה בשינויים אופייניים במוח, ואלו אינם קשורים באופן אחיד עם תפקוד קוגניטיבי טוב יותר או פחות. במקום זאת, מרכיבים ספציפיים העשויים להשפיע על אזורים מסוימים במוח תורמים להבדלים בתפקוד הקוגניטיבי.

NeuroImage. 2019;185:140-153

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה