מיאלומה נפוצה (Multiple Myeloma) היא מחלת סרטן של תאי פלסמה, הנמצאים במח העצם ונחשבת למחלה השנייה בשכיחותה בין המחלות הממאירות ההמטולוגיות. למחלה מהלך אינדיבידואלי השונה מאדם לאדם, הן מבחינת פגיעת המחלה בגופו והן מבחינת הרקע הרפואי שלו, ולכן נדרשת התאמה אישית של הטיפול.
במצבים שונים עלולה המחלה לגרום לפגיעה בעצמות, לאנמיה ופגיעה בתפקוד הכלייתי. כיום, בעקבות התפתחות עצומה במחקר הקליני ובהיצע הטיפולים התרופתיים, מתייחסים למיאלומה כאל מחלה כרונית.
באופן כללי נהוג לחלק את המטופלים במחלה לפי גילם ומצבם הבריאותי לשתי קבוצות. האחת, מטופלים בני פחות מ-70 שיקבלו טיפול התחלתי ואחרי השגת תגובה יבצעו השתלת מח עצם. השנייה, מטופלים מעל גיל 70, שם הטיפול ההתחלתי יימשך חודשים רבים יותר ובהם לא תתבצע השתלה.
היות ומדובר במחלה כרונית והטיפול הראשוני אינו מביא לריפוי, רבים מהמטופלים נזקקים לטיפול בקו שני. על פי רוב, בקו הראשון, ינתן וולקייד (בורטזומיב), במשולב עם כימותרפיה וסטרואידים, או וולקייד במשולב עם תלידומיד וסטרואידים . כאשר בקו טיפול שני מקובל לתת משלב טיפולי של רבלימיד עם אחת מארבעת התרופות הבאות: קיפרוליס, דרזלקס, אמפליסיטי או נינלארו. וכאן מגיע האתגר הרפואי בהתאמת המשלב האופטימלי לחולה הספציפי. כל המשלבים אשר נכנסו לפרקטיקה הרפואית על בסיס מחקרים גדולים אבל אף לא אחד מהם בחן את הטיפולים ראש בראש. גם כאשר מסתכלים במחקרים הללו קשה מאוד לקבל תמונה השוואתית ברורה היות ובקבוצת הביקורת התוצאות אינן זהות וזו מהסיבה שהאוכלוסיות הנחקרות היו שונות האחת מהשנייה.
בחודש יוני האחרון, במהלך כנס האיגוד האירופאי למחלות סרטן אשר התקיים בהולנד, פורסם מחקר Real world, אשר בו השוו את היעילות של ארבעת המשלבים זה מול זה בחיים האמיתיים. במסגרת המחקר בחנו בצורה רטרוספקטיבית קבוצה של 1432 מטופלי מיאלומה מכל רחבי ארה”ב בין השנים 2007-2018 על פי מספר מדדים, ביניהם: משך זמן הטיפול במשלב (DOT) והזמן עד לקבלת הקו הטיפולי הבא (TTNT). הגיל הממוצע של המטופלים נע בין 65 ל-70 בכל הקבוצות, כאשר אחוז המטופלים הגבוה ביותר מעל גיל 75 היה בקבוצה שקיבלה את המשלב עם נינלרו (38.4%). המטופלים בגיל המבוגר מעניינים אותנו במיוחד היות והם תמיד מיוצגים פחות במחקרים קליניים אך בקליניקה שלנו הם מאד דומיננטיים.
החוקרים מצאו כי פרק הזמן עד לטיפול הבא היה הארוך ביותר במשלב עם נינלרו ועמד על 11.1 חודשים לעומת 6.7 חודשים במשלב עם קיפרוליס ו 7.2 במשלב עם דרזלקס. גם משך זמן הטפול במשלב היה ארוך ביותר במשלב עם נינלרו ועמד על 8.4 חודשים לעומת 6.2 חודשים במשלב עם דרזלקס ו-6 חודשים במשלב עם קיפרוליס.
עריכה ופרסום של מחקרים נוספים מסוג זה יכולים לשפוך יותר אור על ההבדלים בין המשלבים מבחינת יעילות ובטיחות במטופלים “מהחיים האמיתיים” של כולנו ולא אוכלוסיית מטופלים ספציפית אשר נכנסת למחקר שתמיד תיהיה מוטה בצורה זו או אחרת.
הכותב הוא ד”ר יבגני צ’ובר, רופא המטולוג בכיר ומנהל בנק הדם במרכז הרפואי העמק עפולה.
Davies et al. European Haematology Association meeting 2019. Amsterdam. Poster #PS1419
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!