Medical Management

התמודדות עם סיכון לרשלנות רפואית בחדרי מיון (מתוך דו”ח מטעם Coverys)

מערכות בריאות ובתי חולים יכולים לנקוט עשרות צעדים לצמצם את הסיכון לרשלנות רפואית בחדרי מיון, כך עולה מדו”ח חדש בנושא, אשר בחן למעלה מ-1,300 תביעות רשלנות רפואית בחדרי מיון בין השנים 2014-2018.

החוקרים מסבירים כי חדרי מיון מצויים בחזית הטיפול הרפואי, עם למעלה מ-138 מיליון ביקורים לחדרי מיון בכל שנה. חדרי מיון מהווים את האתר הרביעי הנפוץ ביותר לתביעות רשלנות רפואית (13% מכלל תביעות רשלנות רפואית); ניתוחים היו המקור המוביל לתביעות רשלנות רפואית (26% מהתביעות).

עיכוב בקביעת אבחנה היה אחראי ל-56% מתביעות רשלנות רפואית. מחלות לב וכלי דם זוהו כמצב הנפוץ ביותר שנקשר עם תביעות רשלנות רפואית (23% מכלל התביעות), לאחריהן מחלות זיהומיות (18% מהתביעות) ומצבים נוירולוגיים (8% מהתביעות). למעלה משליש מהתביעות של חדרי מיון כללו את מות החולה. הנושאים המובילים ברמת ניהול סיכונים כללו שיקול דעת קליני (44%), מערכות קליניות (10%) ותיעוד כולל רשומות רפואיות ממוחשבות (10%).

הממצאים סיפקו גם המלצות לניהול סיכונים במספר תחומים הנוגעים לפעילות בחדרי מיון, כולל הגעה והעברת מטופלים; הקפדה על מיון אמין ובטוח; בטיחות החולים בחדרי המתנה; שיפור דיוק אבחנתי; הגדלת בדיקות מעבדה ובדיקות אבחנתיות; גישות לייעוץ מומחים; הליכי העברה ואשפוז; מרשם לאופיואידים; גיוון, דוגמת טיפול במטופלים טרנסג’נדרים; טיפול בחולים חוזרים; הפחתת ומניעת עומס חולים.

מאחר ומרבית התביעות כללו כישלון או עיכוב בקביעת האבחנה, החוקרים סיפקו חמש המלצות לניהול סיכונים אשר נועדו לשפר את הדיוק האבחנתי:

1)     העברת טיפול: יש לשפר את התקשורת בעת העברת המידע אודות מטופלים בין צוותים מטפלים על-בסיס מדיניות ומבנה תקשורת להעברת נתוני המטופל.

2)     הערכת מטופלים: יש להבטיח הערכה מתמשכת של מטופלים בחדרי מיון ע”י דרישה לתעד את מצב החולה במרווחים נתונים.

3)     תמיכה בהחלטה: יש להתבסס על כלים לתמיכה בהחלטה קלינית במטרה לסייע לרופאים בהליכים אבחנתיים, דוגמת הנחיות להתייצגות בסיכון-גבוה, אפליקציות להחלטה קלינית ומתן גישה לרדיולוגים ייעודיים ורוקחים שיסייעו באבחנה ובטיפול.

4)     מאמץ צוותי: על רופאים לתקשר באופן ברור ויעיל עם אנשי מעבדה והדמיה, כמו גם אנשי צוות רפואי אחרים.

5)     תוצאות בדיקות: יש לפתח פרוטוקול לניהול העברת מידע אודות תוצאות בדיקה חריגות של מטופלים. הפרוטוקול צריך להיות מיושם בשגרות היומיומיות, דוגמת התאמת מערכות אלקטרוניות התומכות בפרוטוקול ובמטרותיו.

מתוך דו”ח מטעם Coverys

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה