Medical Management

פרופ’ ציון חגי בכנס הארצי של איגוד הפסיכיאטריה בישראל: ”די להזנחה של מערך הפסיכיאטריה בישראל”

זו הקריאה שיצאה הבוקר מהכנס הארצי של איגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית, בו ניתנה סקירה רחבה של יו”ר האיגוד, ד”ר צבי פישל, על מצבה העגום של המערכת הפסיכיאטרית

יו”ר הר”י, פרופ’ ציון חגי: “אני רואה במתמחים את דור העתיד ברפואה. כדי לחזק את המאבק הפסיכיאטרי אנחנו זקוקים למתמחים. אנחנו מנהלים קמפיין שנועד להגן על מערכת הרפואה בישראל, התפקיד שלנו הוא להגן על החולים שלנו. לא ייתכן שירעיבו את מערכת הבריאות במשך 30 שנה, אין פרופורציה בין התקצוב לבין מה שמצפים מהמערכת. המדדים שבהם בוחנים את מערכת הבריאות ילכו ויתדרדרו בגלל חוסר התקצוב.
“הבעיות של מערכת הבריאות עלו לסדר היום של מערכת הבריאות והפכו לאחד הנושאים החשובים בה. אנחנו מתכוונים להיאבק על מערכת הפסיכיאטריה בישראל. שמו על המערך לטיפול הנפש פלסטר והפקירו את בתי החולים לבריאות הנפש מבחינה תקציבית. מפה אני אומר די להזנחה של מערך הפסיכיאטריה בישראל. אנחנו נדרוש להשקיע בתשתיות ובבתי החולים, נדרוש להפוך את הפסיכיאטריה למקצוע מועדף. אסור לנו להשלים עוד עם המצב הקיים.
“הרפורמה במערכת הפסיכיאטרית נכשלה – אנו דורשים ממשלת ישראל שתקום לאחר הבחירות ותציב תוכנית שיקום למערכת הבריאות בכלל ולמערך הפסיכיאטרי בפרט”.

צבי פישל, יו”ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרפואית: “30 אחוז מהפסיכיאטרים הם מעל גיל 65 אנחנו המקצוע הכי זקן ברפואה. אם לא ישולשו בשנים הקרובות הפניות להתמחות בפסיכיאטריה המחסור ילך ויגדל. יש ירידה במס’ המומחים והמגמה הולכת ומתעצמת. הצפיפות במחלקות מביאה לעלייה בשחיקה ובאלימות ולא מאפשרת לנו לתת את מלוא תשומת הלב לפציינטים שלנו. ממוצע מס’ המיטות בישראל הוא 36 לעומת אנגליה בה 20 מיטות בממוצע ובניו זילנד 14 מיטות.
“הירידה בהגבלות  המכניות משמעותה עלייה ישירה בשיעור אירועי האלימות. האחריות היא על משרד הבריאות והעומדים בראשה שאינם מספקים את הצרכים הנדרשים, לסייע לצוותים הרפואיים להפחית את ההגבלות במקביל למניעת גילויי האלימות כלפיהם”.

עוד בכנס – פאנל נבחרי ציבור בהנחיית ליאור קינן, כתבת הכלכלה של חדשות 13:

ח”כ פנינה תמנו שאטה (יש עתיד): “הפעם ראשונה שביקרתי בבית חולים פסיכיאטרי הייתה בגיל 12 ובנסיבות משפחתיות מצאתי את עצמי לא פעם גם ב’גהה’. כשנכנסתי לכנסת לקחתי על עצמי להציף ליקויים שראיתי כאזרחית. אין פה רעים וטובים, פגשתי גורמים במערכת הרפואה הפסיכיאטרית שרוצים לעשות רק טוב. מדהים לראות את המאמץ שהצוותים הרפואיים עושים למען החולים הפסיכיאטריים. מדהים לא פחות לראות את ההזנחה המתמשכת של המדינה מבחינת כוח אדם ובתשתיות. אנחנו כמקבלי החלטות יכולים לשנות את זה. כולנו כאן יודעים שנושא הפסיכיאטריה כמעט ולא נדון במליאה, ואם כן המליאה ריקה.
שמענו רק היום ששר האוצר אומר שגנבו לו את הכסף מיליארד שקל שטען שהעביר לפסיכיאטריה נעלמו? איפה הכסף?”.

ח”כ עודד פורר (ישראל ביתנו): “זה לא נכון להסתכל רק על תחום אחד, אלא על מערכת הבריאות בכללותה. הנתונים על הפסיכיאטריה אמנם לא סבירים, אבל הם דומים לנעשה גם בתחומים אחרים. הכל שאלה של תקציב. מערכת הבריאות צריכה 15 מיליארד – תגידו מאיפה מורידים, איך מגדילים את העוגה? הכסף לא יגיע מסיסמאות פופוליסטיות אלא משינוי מדיניות כלכלית. צריך להכניס כסף לקופת המדינה.
ולגבי מיליארד הקל ש”נעלמו” – אין הוצאה שיוצאת ממשרד האוצר שהשר לא יודע עליה. אם השר לא יודע איפה הכסף שיתפטר”.

ח”כ מיכל רוזין (מרצ): “בריאות הנפש היא החצר האחורית של הרפואה בישראל. לכל אחד מאתנו יש קרוב כלשהו שמתמודד עם בעיה נפשית ולפעמים אנו כלל לא מודעים לזה, כי המשפחה מסתירה את זה. אני התנגדתי לרפורמה בבריאות הנפש, גם כמנכ”לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית פעלנו כנגד הרפורמה ואף הצלחנו להחריג ממנה את נפגעי פגיעה מינית והפרעות אכילה. בכנסת הנוכחית הקמנו סיירת ואנחנו מגיעים בהפתעה למוסדות בריאות הנפש.
המאבק צריך להיות של כולנו למטרה אחת – ליצור ביטחון אישי של המטופלים והצוות,  יותר כח אדם ויותר כסף כדי שנבטיח טיפול הולם ולא נראה אלימות”.

ח”כ דוד אמסלם (ליכוד): “העוגה במדינת ישראל דלה בחלוקת תקציב הבריאות ולא רק לתחום הפסיכיאטריה. אני כיו”ר ועדת הפנים מטבע הדברים לא עסקתי בנושא הזה. לא ידעתי שזה המצב. לא הייתי מודע לעוצמה של המציאות העגומה במערך הפסיכיאטריה בישראל. אני מתכוון להיכנס לעובי הקורה בנושא הזה כבר בקדנציה הבאה.
אין מחלוקת מפלגתית על הבריאות וכולנו תמימי דעים שיש להילחם על הנושא בכל המובנים. כך למשל, לא ייתכן שעובד ציבור יחווה אלימות. משטרת ישראל צריכה לשים לזה סוף ואם יש בעיה שיעמידו שוטר בכל בית חולים”.

פרופ’ יפעת ביטון (מס’ 5 ברשימת גשר): “אנחנו רואים מדי יום איזה נזקים עצומים נגרמים לנפגעי נפש, רואים את החוסר במשאבים והתורים האינסופיים לקבלת טיפול. אין מערך ציבורי ראוי שייתן להם מענה.זו בושה וחרפה לממשלת ישראל ולכן מפלגת גשר דורשת את תיק הבריאות. כשאורלי לוי תהיה שרת הבריאות הבאה של ישראל, היא לעולם לא תשב בזחיחות הזו ותאמר שהיא טיפלה בדברים אחרים כחברת כנסת. לא ייתכן ולא יעלה על הדעת. מי שאכפת לו באמת הוא מי שהנושא של הבריאות הוא בראש מעייניו”.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טבליות Iloperidone לטיפול אקוטי באירועי מאניה או מעורבים על-רקע הפרעה דו-קוטבית במבוגרים. המומחים מסבירים כי Iloperidone הינו תכשיר הפועל כאנטגוניסט משולב לקולטן 5-HT2A ו-D2 והינו חלק ממשפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות. התכשיר אושר לראשונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009 לטיפול אקוטי במבוגרים עם […]

  • חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בנשים צעירות עם אבחנה של חרדה או דיכאון סיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וסוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Cardiology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 71,214 מבוגרים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך, כולם […]

  • טיפול ב-Valproate במינון גבוה מלווה בעליה משמעותית במשקל הגוף (J Clin Psychiatry)

    טיפול ב-Valproate במינון גבוה מלווה בעליה משמעותית במשקל הגוף (J Clin Psychiatry)

    מתן טיפול ב- Valproate (ואלפרואט) במינון גבוה מלווה בעליה במשקל בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות, כאשר העלייה הגדולה ביותר במשקל דווחה בקרב אלו שנטלו מינון יומי של 1,300 מ”ג ומעלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry. החוקרים בחנו את הנתונים לאורך שנה אחת משני מחקרים אורכיים שנערכו בין השנים 2007 ו-2022. […]

  • תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    טיפול בגרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור ה-SMA (או Supplementary Motor Area) מלווה בשיפור משמעותי בהאטה פסיכומוטורית בפסיכוזה, מצב עבורו אין כיום טיפול זמין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. מחקר כפל-סמיות, אקראי, כלל 88 מבוגרים (גיל ממוצע של 36 שנים) עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה […]

  • מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

    מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

     מפגש יחיד של התערבות טל-רפואה המשלבת מיינדפולנס עם חמלה מפחית משמעותית תחושת דחק ותסמיני דיכאון וחרדה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. החוקרים השלימו מחקר אקראי שכלל 91 משתתפים בגילאי 18-70 שנים מהקהילה ואוניברסיטת טקסס באוסטין, אשר היו במעקב בין 2020 עד 2021. כל המשתתפים התבודדו בביתם בתקופת המחקר וציינו כי […]

  • מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    במבוגרים עם מדד מסת גוף גבוה יותר ויחס היקף מותניים לירך גבוה יותר שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חמור יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין עודף-משקל והשמנת-יתר ובין דיכאון. עם זאת, אין מחקרים להערכה אם קשר זה אינו תלוי […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה