במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, מהם עולה כי תכנית ייעודית להפחתת אשפוזים חוזרים (HRRP או Hospital Readmissions Reduction Program), המיועדת למבוטחי מדיקייר, לוותה בעליה משמעותית בשיעורי תמותה לאחר-שחרור בעקבות אשפוז בשל אי-ספיקת לב ודלקת ריאות, אך לא בחולים שאושפזו בשל אוטם חד של שריר הלב.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי של אשפוזים בשל אי-ספיקת לב, אוטם חד של שריר הלב ודלקת ריאות, התמקד במבוטחי מדיקייר בגילאי 65 שנים ומעלה, אשר טופלו בארבע תקופות זמן בין אפריל 2005 ועד סוף מרץ 2015. שתי התקופות הראשונות היו טרם יישום תכנית HRRP (אפריל 2005-ספטמבר 2007 ו-אוקטובר 2007-מרץ 2010). התקופה השלישית והרביעית היו לאחר ההכרזה על תכנית HRRP (אפריל 2010-ספטמבר 2012) ויישומה (אוקטובר 2012-מרץ 2015).

מדגם המחקר כל 8.3 מיליון אשפוזים בשל אי-ספיקת לב, אוטם חד של שריר הלב ודלקת ריאות, מהם 7.9 מיליון חולים שרדו עד לשחרור מבית החולים (גיל ממוצע של 79.6 שנים). החוקרים מדווחים כי זוהו 3.2 מיליון אשפוזים בשל אי-ספיקת לב, 1.8 מיליון אשפוזים בשל אוטם חד של שריר הלב ו-3.0 מיליון אשפוזים בשל דלקת ריאות.

במהלך 30 הימים לאחר השחרור תועדו 270,517 מקרי תמותה לאחר אשפוז בשל אי-ספיקת לב, 128,088 מקרי תמותה לאחר אשפוז בשל אוטם חד של שריר הלב ו-246,154 מקרי תמותה לאחר אשפוז בשל דלקת ריאות.

בקרב חולי אי-ספיקת לב, שיעורי התמותה 30 ימים לאחר השחרור עלו לפני ההכרזה על תכנית HRRP (עליה של 0.27% מהתקופה הראשונה לשניה). בהשוואה למגמה בתחילת הדרך, לאחר הכרזה על התכנית (עליה של 0.49% מהתקופה השניה לשלישית) ויישום התכנית (עליה של 0.52% מהתקופה השלישית לרביעית) נרשמה עליה משמעותית בשיעורי התמותה לאחר השחרור מאשפוז.

בקרב חולים עם אוטם חד של שריר הלב, ההכרזה על תכנית HRRP לוותה בירידה בשיעורי התמותה לאחר-שחרור (עליה של 0.18% לפני HRRP לעומת ירידה של 0.08% לאחר ההכרזה על התכנית, p=0.01) ולא חל שינוי משמעותי לאחר יישום HRRP. בקרב חולים שאושפזו בשל דלקת ריאות, שיעורי התמותה לאחר-שחרור היו יציבים לפני HRRP (עליה של 0.04% מהתקופה הראשונה לשניה), אך עלו משמעותית לאחר ההכרזה על התכנית (עליה של 0.26% לאחר ההכרזה על תכנית HRRP) ויישום התכנית (עליה של 0.44% לאחר יישום התכנית).

העליה הכוללת בשיעורי התמותה בחולים אשר אושפזו בשל אי-ספיקת לב ודלקת ריאות נבעה בעיקר מהתוצאות בקרב חולים שלא אושפזו בשנית, אך הלכו לעולמם בתוך 30 ימים מהשחרור. בשלושת המצבים הללו, יישום תכנית HRRP לא נקשרה בקשר מובהק עם עליה בתמותה במהלך 45 הימים מהאשפוז, בהשוואה למגמות שתועדו לפני עידן ה-HRRP.

לאור מבנה המחקר והעדר הקשר המובהק בין תכנית HRRP ובין תמותה בתוך 45 ימים מהאשפוז, החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בכדי להבין טוב יותר אם העליה בתמותה חודש לאחר השחרור הינה תוצאה של מדיניות זו.

JAMA. 2018;320(24):2542-2552