סרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים עם ALK חיובי הוא סרטן בו ארע איחוי לא נכון של גן ה-ALK עם גן אחר, והדבר גורם להיווצרות חלבון לא תקין, המעודד את היווצרות הגידול. השינוי הנדיר הזה, שקורה בכ-5% מהמטופלים, למעשה מנפץ מיתוסים רבים בנוגע למחלה זהו סרטן ריאה שהחולים בו ברובם אינם מעשנים. ובגילאים צעירים יותר מהממוצע בסרטן הריאות המוכר יותר. החולים הללו, ברוב המקרים, כבר מתגלים עם מחלה גרורתית מפושטת בשלבים מתקדמים, מאחר ובמחלה הספציפית הזו אין גילוי מוקדם כאמור חולה שאינו מעשן ובגיל צעיר הרי לא יחשוד שמדובר בסרטן ריאה.

באופן עקרוני לסרטן ריאות יש מגוון רחב של סימנים, רובם נשימתיים כמו שיעול, קוצר נשימה ודלקות ריאה חוזרות ולעתים אף ירידה במשקל. כאן מדובר באותם הסימנים ממש, עבור הרופא זו בהחלט נורה אדומה, בטח כאשר מגיע חולה עם פרופיל של צעיר שאינו מעשן.

השינוי בגן ה-ALK התגלה בשנת 2007 ביפן, כשרופא יפני טיפל במטופל בן 40 עם סרטן ריאה שלא מעשן. בבדיקה גנטית מעמיקה של הגידול נמצאה לראשונה אותה מוטציה, שהייתה מוכרת לעולם הרפואה כמוטציה המופיעה בסוג מסוים של לימפומה, והמטופל קיבל טיפול בכדור שנבדק באותו הזמן ללימפומה. למרבה ההפתעה, המטופל הגיב בתגובה של היעלמות המחלה, ולמעשה סלל את הדרך להבין שהמוטציה קיימת בחלק מהמטופלים עם סרטן ריאה, ואת הדרך למחקר להתאמת טיפול. בתחילה ניתנה למטופלים אותה התרופה מהדור הראשון של הטיפול, שהייתה יעילה בטיפול במחלה, אך יעילותה בטיפול בגרורות המוחיות המגיעות עם המחלה לא היתה גבוהה. בהמשך הופיעו טיפולים מהדור השני, שהראו שיעורי תגובה מצוינים ואף טיפלו באותן הגרורות המוחיות.

כיום, הטיפולים מתבססים על טיפול בתרופה ביולוגית מהדור השני כקו טיפול ראשון, וכשזו מפסיקה לעבוד (הגוף מייצר עמידות לטיפול ביולוגי בשלב מסוים) מעבר לטיפול אחר בקו טיפול שני. הטיפול הביולוגי למעשה מעכב את הטיפול הכימותרפי, עם כלל תופעות הלוואי שמביא עימו, ומכאן החשיבות בטיפולים אלו. לאחר ששתי תרופות מעכבות אלק הפסיקו לעבוד, ניתן לתת טיפול כימותרפי, אולם קיימת גם האפשרות של לקו טיפולי שלישי. מחקרים בקו טיפול שלישי- גם מחקרי עוקבה וגם מחקרי העולם האמתי מספקים נתונים משמעותיים לגבי המשך הטיפול בסוג שלישי של מעכבי אלק במקום טיפול כימותרפי.

קיימים מספר מחקרים שהראו שיעורי תגובה משמעותיים על פי נתוני העולם האמתי, חלקם אף נערכים גם בישראל, ולא בכדי. בישראל יש נכונות לתת קו טיפולי שלישי למטופלים, גם אם לא נמצא עדיין בסל הבריאות. חלק מהטיפולים ניתנים כיום במסגרת טיפולי חמלה, חלקם במסגרת מימון פרטי. המחקר הישראלי הראה כי מתוך 20 מטופלים שטופלו בקו שלישי ומעלה- 60% הגיבו באופן חיובי. כיום אפשר בהחלט להגיד שלמטופלים עם ALK שמחלתם התקדמה, יש עדיין סיכוי להגיב לתרופה שלישית ולעכב עוד את הטיפול הכימותרפי.

קבוצת המטופלים הזו יכולה להרוויח מטיפול מכוון מטרה לאורך זמן, והנתונים מראים שגם אם מחלתם התקדמה לאחר טיפול בשני סוגי מעכבי אלק, עדיין יש להם סיכוי נכבד להגיב לתרופה שלישית. על כן, כדאי דווקא בקבוצה הקטנה הזו לאפשר קבלת טיפול נוסף בתרופה שמותאמת למחלתם, שכן אנו יודעים שטיפול מעכב ALK יכול לתת תגובה גם אם שתי תרופות קודמות מאותה המשפחה הפסיקו לסייע, ובכך ניתן לעכב עוד את המעבר לכימותרפיה במטופלים אלו.

(*) ד”ר מור מושקוביץ היא רופאה בכירה בשרות לגידולי ריאה במכון האונקולוגי ברמב”ם.