Lung Cancer

יתרונות טיפול בקרינה סטריאוטקטית ולאחריה EGFR-TKI בחולים עם סרטן ריאות וגרורות מוחיות (Journal of Clinical Oncology)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology, עולה כי טיפול מוקדם ב-EGFR-TKI (Epidermal Growth Factor Receptor – Tyrosine Kinase Inhibitor) ודחיית טיפול קרינתי בחולים עם סרטן ריאות מסוג Non-Small Cell Lung Cancer המפתחים גרורות ריאתיות, מלווה בהישרדות כללית נמוכה יותר. טיפול בקרינה סטריאוטקטית ולאחריו EGFR-TKI לווה בהישרדות הארוכה ביותר, תוך מניעת הסיבוכים הנוירו-קוגניטיביים של קרינה לכל המוח.

מדגם המחקר כלל 351 חולים משישה מרכזים עם NSCLC ומוטאציית EGFR, שפיתחו גרורות מוחיות וענו על קריטריוני ההכללה. החוקרים לא כללו במחקר חולים לאחר טיפול קודם ב-EGFR-TKI, מוטאציות עמידות ל-EGFR-TKI, כישלון במתן טיפול EGFR-TKI לאחר קרינה לכל המוח או קרינה סטריאוטקטית, או מעקב לא-מספק. החולים השלימו טיפול קרינה סטריאוטקטית ולאחריו EGFR-TKI, קרינה לכל המוח ולאחריו EGFR-TKI, או טיפול ב-EGFR-TKI ולאחריו קרינה סטריאוטקטית או קרינה לכל המוח בעת התקדמות תוך-גולגולתית.

חציון ההישרדות הכללית עם קרינה סטריאוטקטית (100 חולים), קרינה לכל המוח (120 חולים) ו-EGFR-TKI (סך כולל של 131 חולים), עמד על 46, 30 ו-25 חודשים, בהתאמה. מניתוח רב-משתנים עלה כי קרינה סטריאוטקטית לעומת EGFR-TKI, קרינה כל-מוחית לעומת EGFR-TKI, גיל, מצב תפקודי, מוטאציה באקסון 19 של EGFR והעדר גרורות מחוץ לגולגולת לוו כולם בהישרדות כללית טובה יותר. למרות שלמדגמי קרינה סטריאוטקטית ו-EGFR-TKI היו מאפיינים פרוגנוסטיים דומים, במדגם קרינה לכל המוח תועדה שכיחות גבוהה יותר של פרוגנוזה פחות טובה.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים גדולים יותר להערכת תוצאות קרינה סטריאוטקטית וטיפול ב-EGFR-TKI לעומת EGFR-TKI ולאחריו קרינה סטריאוטקטית עם התקדמות תוך-גולגולתית.

Journal of Clinical Oncology

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה