Hypoglycemia

שילוב של אינסולין טוג’או ואפידרה משיג הפחתה גדולה יותר ברמות סוכר בהשוואה לאינסולין ביוסימילר לגלרג’ין והומולוג מבלי לגרום להיפוגליקמיה ולשונות גדולה יותר ברמות הסוכר (JDI)


מחקר אקראי חדש שהשווה בין טיפול באינסולין glulisine (אפידרה) + אינסולין גלרג’ין 300 U/ml (טוג’או) (להלן G+G300) לבין אינסוליןHumalog  (הומלוג) +ביוסמילאר לאינסולין גלרג’ין (להלן L+GB) , מצא שהטיפול ב-G+G300 הפחית יותר את רמות הסוכר לאחר ארוחת הבוקר תוך הפחתת קצב עלייה ושונות רמות סוכר לילית ושל 24 שעות, מבלי לגרום להיפוגליקמיה ושונות יומית. 

מטרת החוקרים הייתה להשוות את האפקטים של טיפול בוקר ב-G+G300 ל-L+GB .

השתתפו 30 מטופלים עם סוכרת סוג 2 אשר ענדו מכשיר לבדיקה רציפה של סוכר (CGM).

המידע שנאסף כלל ממוצע של תנודתיות רמות הסוכר ( MAGE , Mean amplitude of glycemic excursion, המהווה מדד לשונות רמות הסוכר היומיות), ממוצע הבדלים יומיים (MODD , mean of daily differences) , וסך ההבדלים לכלל הימים, ובוצעה אנליזה בהתאם.

האינסולין הוזרק ב-8:00 בבוקר. יום הוגדר כתקופה שבין 8:00 בבוקר ביום אחד לבין 8:00 בבוקר ביום הבא. ניתנו גם מבחני ארוחות.

החוקרים מדווחים כי רמות מוגברות של סוכר לאחר ארוחת הבוקר, שיפוע רמות הסוכר לאחר ארוחת הבוקר, רמת סוכר ממוצעת, סטיית תקן וערך M (ל-24 שעות, ובין חצות ל-6:00 בבוקר), ערכי MAGE ו-MODD היו נמוכות יותר באופן מובהק סטטיסטי בעת שהמטופלים היו תחת טיפול ב- G+G300 בהשוואה לזמן שבו טופלו ב- L+GB( p = <0.0001-0.04).

השטח שמעל עקומת הסוכר (<70 mg/dL) היה באופן מובהק שונה בין שתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים כי בהשוואה ל- L+GB , הטיפול ב- G+G300הפחית את רמות הסוכר של לאחר ארוחת הבוקר תוך שהוא מפחית את קצב העלייה, השונות של רמות הסוכר ל-24 שעות, וזאת מבלי לגרום להיפוגליקמיה ושונות יומית.

מקור: JDI

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה