Headache

לראשונה בארץ, בוצע בסורוקה טיפול יחודי בטנטון באמצעות צנתור מוח (הודעת סורוקה)

ד”ר ענת חורב, מצנתרת המוח בסורוקה: “המטופלת, בשנות העשרים לחייה,

עברה בדיקת MRIובה נמצא חשד  לסיבה נדירה לטנטון מפרצת בוורידי המוח שבעקבות זרימת הדם לתוכה פעמה על תאי האוויר של האוזן וכך נוצר הטנטון.”

תושבת באר שבע, בשנות העשרים לחייה, אשה בריאה בד”כ, סבלה מטנטון במשך כשנה וחצי.

טנטון הוא תופעה שבה אדם שומע צליל שאין לו מקור חיצוני אמיתי. הרעש, לרוב מונוטוני, משתנה מאדם לאדם ועלול ללוות את האדם במשך כל שעות היממה, בעיקר בסביבה שקטה, כמו בשעות הלילה כשמנסים להירדם.

המטופלת שמעה, ללא הפסקה, רעשים קבועים באוזן ימין שגרמו להפרעות ביכולתה לישון ולהתרכז ופגעו באופן משמעותי באיכות חייה עד כדי ירידה משמעותית בתפקוד. היא עברה בין רופאים מדיסיפלינות שונות אך המקור לתלונותיה לא נמצא.

ד”ר ענת חורב, מנהלת היחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית ומצנתרת המוח בסורוקה מספרת : “בעקבות בדיקת MRI שעברה, נמצא חשד  לסיבה נדירה לטנטון מפרצת בוורידי המוח שבעקבות זרימת הדם לתוכה פעמה על תאי האוויר של האוזן וכך נוצר הטנטון. יש להדגיש שמקרה זה יוצא דופן שכן, בדרך כלל, המפרצות במוח נמצאות בעורקים ולא בוורידים. כדי לאשר שאכן מדובר בבעיה זו, בשלב ראשון עברה המטופלת צנתור ורידי מורכב. בזמן שהיתה בהכרה מלאה נופח בלון בווריד וחסם את המפרצת. המטופלת אכן אישרה שהטנטון חלף וכך יכולנו לאמת שאכן זו הבעיה.”

בשלב השני, ביצעה ד”ר חורב צנתור טיפולי מורכב  בהרדמה מלאה  שבמהלכו הושתל  סטנט (תומכן) באזור המפרצת בווריד המוחי . בעזרת הסטנט הוסטה  זרימת הדם בווריד מהמפרצת. בנוסף, הושתלו כמה סלילים קטנטנים מטיטניום בתוך המפרצת כדי לסגור את המוצא שלה. המטופלת התעוררה מהצנתור ללא טנטון וחל שיפור ניכר באיכות חייה.

ד”ר חורב מציינת שטנטון על רקע זה אינו נפוץ והרבה פעמים אינו מאובחן. הטנטון במקרה זה הוא טנטון פועם (פולסטילי) שמהווה רק  10% – 20%  ממקרי הטנטון בהם יש לרוב מקור וסקולארי (של כלי הדם) כסיבה לטנטון ולפיכך יש לרוב טיפול. הסיבות לטנטון פועם יכולות להיות מפרצות עורקיות, מומים של כלי הדם במוח, היצרויות של כלי הדם במוח ולעיתים נדירות גם מפרצות ורידיות. ברוב המקרים הטנטון אינו פועם והמקור שלו אינו בכלי הדם ולכן טיפול צנתורי אינו מתאים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    טיפול בגרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור ה-SMA (או Supplementary Motor Area) מלווה בשיפור משמעותי בהאטה פסיכומוטורית בפסיכוזה, מצב עבורו אין כיום טיפול זמין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. מחקר כפל-סמיות, אקראי, כלל 88 מבוגרים (גיל ממוצע של 36 שנים) עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה […]

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה