מחקר חדש מ-Diabetes Res Clin Pract.קובע כי טיפול ב-sitagliptin (ג’נוביה, MSD) משיג שיפור גליקמי דומה לזה שהתקבל בגלימפריד (ממשפחת סולפניל אוריאה) , אך רק הטיפול בסיטגליפטין השיג הפחתה ברמות הליפידים התוך כבדיים (IHL) , ובמסת השומן בגוף , בחולי סוכרת סוג 2 הסובלים מעודף משקל.
מטרת החוקרים הייתה להעריך את האפקט של חוסם ה-DPP-4 סיטגליפטין על IHL ועל רמת השומן בגוף ביפנים סוכרתיים סוג 2 הסובלים מעודף משקל.
לצורך נעשה ביפן מחקר פרוספקטיבי בן 24 שבועות, במרכז בודד, פתוח תווית והשוואתי שבו גוייסו 20 מטופלים עם סוכרת סוג 2 (11 גברים ו-9 נשים), עם BMI מעל 25 ק”ג/מ”ר או עם כבד שומני. המטופלים הוקצו באופן אקראי לטיפול בסיטגליפטין (25 מ”ג עם טיטרציה עד 50 מ”ג ליום) או לגלימפיריד (0.5 מ”ג עם טיטרציה עד 1 מ”ג) . לאחר התחלת הטיפול, נעשתה הערכה של רמות IHL ע”י ספקטרוסקופיה מגנטית ( H-MRS) ומדידת ספיגה באמצעות קרני רנטגן דואליות (DEXA) בתחילת המחקר ולאחר 12 שבועות ו-24 שבועות.
החוקרים מדווחים כי לאחר 24 שבועות, רמות ה-HbA1c הראו ירידה מובהקת ודומה בשתי הקבוצות, מרמה של 7.2 (בטווח 7.0-7.5) ל-6.6 (6.4-6.8) ושל 54 (53-56) ממול,/מול’ ל-48 (47-49) ממול/מול עם סיטגליפטין , לעומת מ-7.3 (6.8-7.4) ל-6.6 (6.3-6.7) ומ-55 (51-56) ל-48 (46-49) ממול/מול בגלימפיריד , כלומר ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.
לעומת זאת, ה-IHL ורמת השומן בגוף פחתו באופן מובהק סטטיסטי בקבוצת הסיטגליפטין מ-24.5 (18.9-36.6) ל-20.5 (15.6-28.5) ומ-22.5 ל-21.6, בהתאמה, לעומת אי שינוי בקבוצת הגלימפיריד .
החוקרים מסכמים כי המימצאים מצביעים על כך שסיטגליפטין וגלימפיריד משיגים רמות דומות של שיפור גליקמי, אך רק תחת הטיפול בסיטגליפטין הושג גם שיפור ב-IHL וברמות השומן בגוף .
Diabetes Res Clin Pract.2015 Apr 20.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!