עשרות נפגעים מדומים פונו לסורוקה, מתוך בית החולים ומחוצה לו, וניתן מענה לפגיעה בתשתיות ובמבנים.

 ד”ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה:
“המרכז הרפואי סורוקה הינו נכס אסטרטגי לאומי וככזה יש לנו ניסיון רב בטיפול באירועים רבי-נפגעים. התרגיל שהתקיים דימה תרחיש קיצוני שהצריך היערכות משמעותית של בית החולים בחודשים האחרונים.
אני גאה בעובדי בית החולים בכלל ובצוות המערך המציל חיים בסורוקה בפרט”.

האגף לשעת חירום במשרד הבריאות, פיקוד העורף וחיל הרפואה, קיימו בסורוקה תרגיל רחב היקף וראשון מסוגו במתאר מלחמה ואירוע טוקסיקולוגי המוני (אירוע  אט”ה).
אירוע טוקסיקולוגי המוני הוא אירוע שבו נדרש בית החולים להתמודד עם: קליטה, טיהור וטיפול של נפגעים שנחשפו לחומר רעיל  ומסוכן, בהיקף גדול מיכולת הקליטה והטיפול של בית החולים בשגרה.
התרגיל דימה פגיעת טילים במחלקות בבית החולים ובמקביל טיפול בעשרות רבות של נפגעים מדומים עם נזק למבנים ולתשתיות בבית החולים.

במהלך התרגיל  ניתן מענה של בית החולים בעת נפילת טילים שכלל טיפול בנפגעים ופינוי בהול ממחלקות.
נפתח מטה החירום של הנהלת בית החולים לניהול האירוע ומחלקות שנפגעו פונו למבנים אחרים, תוך מתן טיפול מציל חיים לנפגעים מדומים  שסבלו מפגיעות של חומרים מסוכנים, מפציעות קונבנציונליות ונפגעים משולבים.
כמו כן, התקיים בו זמנית תרגול סיוע של היחידה הצבאית של פיקוד העורף בסורוקה (היחצ”ב), שתפקידה לסייע בתפקוד בית החולים בחירום ושולבו ר”מ 2 ואירגוני החירום והעזר   מד”א, משטרת ישראל והרשות המקומית, כולל תאגיד המים “מי שבע” ומרכז המידע הארצי בהרעלות.

מערך החירום בסורוקה עוסק בהכנת בית החולים לקליטה ולטיפול בנפגעים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים באירועים רבי?נפגעים בשגרה ובחירום, תוך המשך במתן טיפול רפואי נדרש לכלל האוכלוסיה הפונה לבית החולים.
מובילים את  מערך החירום בסורוקה:
• פרופ’ ג’ילברט סבג, אחראי שעת חירום, יו”ר החטיבה ההכירורגית ומנהל המחלקה לכירורגית ב’
• פרופ’ מוטי קליין, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי
• גב’ נורית ועקנין, אחראית מתארי חירום.

פרופ’ ג’ילברט סבג, אחראי שעת חירום, מנהל מחלקת כירורגית ב’ ויו”ר החטיבה הכירורגית בסורוקה: “תרגיל מלחמה בשילוב אירוע  טוקסיקולוגי הוא תרחיש מורכב ומאתגר הדורש מבית החולים התנהלות נכונה. בתרגיל זה, מלבד הנפגעים המדמים אוכלוסיה הסובלת מפגיעה של חומרים מסוכנים, מפציעות קונבנציונליות ונפגעים משולבים, בית החולים נפגע בעצמו והוא נדרש לטפל, בשלב הראשון, בנפגעים מבית החולים”.

 פרופ’ סבג מוסיף: “כדי  להפוך את המצב לממשי ככל שניתן, הפעלנו את מטה החירום שניהל את התרגיל ונתן מענה לתרחישים בלתי צפויים שעלו תוך כדי, שביניהם: ניהול מלאי בנק הדם ותרופות, בקרה על פעילות של חדרי ניתוח וכיוב’, הערכת סוג החומר הטוקסיקולוגי שממנו נפגעו המפונים והקפדה על מיגון אופטימלי של הצוותים המטפלים. בנוסף, פעלנו בשילוב כוחות של צוותי הנדסה ואחזקה, וצוותי ביטחון”.

נורית ועקנין, אחראית שעת חירום בסורוקה: “תרגול המרכז הרפואי בתרחיש מלחמתי בשלבי ההיערכות, המעבר משגרה לחירום ועד לשלב סיום הלחימה והחזרה לשגרה, נועד לשפר את מוכנות בית החולים לקליטה ולטיפול בנפגעים בתרחיש הכולל פגיעות קונבנציונליות המשלבות חומרים מסוכנים. האתגר העיקרי שעומד לנגד עיננו, הוא לשמור על רציפות תפעולית ועל רציפות טיפולית עד כמה שניתן בהענקת טיפולים מצילי חיים לנפגעים”.

ד”ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה: “הצוותים שלנו בסורוקה מנוסים בטיפול באירועים רבי נפגעים וערוכים בכל ימות השנה לתרחישים השונים. אנו מקיימים באופן שוטף תרגילי חירום כדי להבטיח את מוכנותנו לטיפול בנפגעים. במקרה זה מדובר בתרחיש קיצוני שהצריך היערכות משמעותית במהלך החודשים האחרונים שכן מדובר באירוע משולב המדמה תרחיש מלחמה שבמסגרתו טילים פגעו בבית החולים ובמקביל תרחיש אירוע טוקסיקולוגי רב נפגעים. בזכות אלפי עובדי בית החולים הצלחנו לעמוד בתרגיל בהצלחה מרובה ולהוכיח שוב שבסורוקה מרגישים בטוח”.

לפרטים נוספים:
ענבר גוטר, דוברת;  יסמין עמוס, ע’ דוברת; שרון אדרי, ע’ דוברת;