Diabetes

בשורות טובות ובשורות רעות לחולי סוכרת – ירידה בשיעורי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם אך עליה בשיעור החולים המאובחנים בילדות (N Engl J Med)

נתונים חדשים בנושא סוכרת כוללים בשורות טובות ובשורות רעות בנושא. שיעורי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם סוכרת מסוג 1 ומסוג 2 מצויים במגמת ירידה, אך עדיין גבוהים. באותה עת, מספר הילדים והמתבגרים המאובחנים עם סוכרת מסוג 1 או מסוג 2 מצוי במגמת עליה.

הממצאים מבוססים על שני מחקרים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine במהלך חודש אפריל.

במחקר הראשון, חוקרים משבדיה מדווחים על הנתונים בשבדיה בין השנים 1998-2014. הם זיהו 36,689 חולים עם סוכרת מסוג 1 ו-457,473 חולים עם סוכרת מסוג 2, שנכללו במאגר Swedish National Diabetes Register בין 1998-2012 והיו במעקב עד 2014. לכל חולה התאימו ביקורת תואמת בגיל, מין ומחוז. משך המעקב הממוצע עמד על 11.2 שנים בקבוצת החולים עם סוכרת מסוג 1 ועל 6.5 שנים באלו עם סוכרת מסוג 2.

בחולי סוכרת מסוג 1, שיעורי התמותה מכל-סיבה ירדו ב-29% בקבוצת החולים לעומת ירידה של 23% בקבוצת הביקורת. בקרב אלו עם סוכרת מסוג 2, הירידה בשיעורי התמותה מכל-סיבה עמדה על 21%, בהשוואה לירידה של 31% בקבוצת הביקורת. מקרי תמותה עקב מחלות לב וכלי דם ירדו ב-42% בחולי סוכרת מסוג 1 וב-38% בקבוצת הביקורת (הבדל שאינו מובהק סטטיסטית). באשר לחולי סוכרת מסוג 2, שיעורי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם ירדו ב-46%, כאשר בקבוצת הביקורת נרשמה ירידה של כ-50%.

שיעור האשפוזים עקב מחלות לב וכלי דם ירד ב-36% בחולי סוכרת מסוג 1 וב-44% באלו עם סוכרת מסוג 2. בשני המקרים, הירידות היו גדולות יותר משמעותית בהשוואה לקבוצות הביקורת.

במחקר השני, החוקרים מצפון קרוליינה בחנו את שיעורי סוכרת בצעירים והתבססו על נתוני מעקב משנת 2002 עד 2012. החוקרים זיהו 11,245 חולים בגילאי 0-19 שנים עם אבחנה של סוכרת מסוג 1 ו-2,846 צעירים בגילאי 10-19 שנים עם אבחנה של סוכרת מסוג 2 מבין 54,239,600 ו-28,029,000 שנות-אדם.

לאחר תקנון לגיל, מין ומוצא אתני/גזע, החוקרים זיהו עליה שנתית יחסית של 1.8% בהיארעות סוכרת מסוג 1. עליות מובהקות תועדו בכל קבוצות הגיל למעט אלו בגילאי 0-4 שנים.

ההיארעות המתוקנת של סוכרת מסוג 1 עלתה משמעותית בצעירים היספאנים (עליה שנתית של 4.2%), בהשוואה ללבנים לא-היספאנים (עליה שנתית של 1.2%). העליה היחסית השנתית המתוקנת בהיארעות סוכרת מסוג 2 עמדה על 4.8%.

מניתוח סטטיסטי עלה כי העליה השנתית הייתה קטנה יותר באופן מובהק בלבנים לא-היספאנין, בהשוואה לשחורים, היספאנים, אסייאתיים וילידי אמריקה.

ממצאים אלו מדגישים את הצורך בזיהוי גישות להפחתת הבדלים בין קבוצות לפי גזע או מוצא אתני.

N Engl J Med. Published online April 12, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה