Depression

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוחשב באמצעות האינטרנט מביא להקלה בחרדה ודיכאון (JAMA Psychiatry)

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוחשב באמצעות האינטרנט, הן לבדו והן בשילוב עם קבוצת תמיכה אינטרנטית, הינו יעיל יותר מטיפול ראשוני סטנדרטי להקלה על דיכאון וחרדה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת JAMA Psychiatry.

החוקרים התמקדו בחולים עם אינטרנט וגישה זמינה לדואר אלקטרוני. כל החולים גם נדרשו למדד של 10 נקודות ומעלה בסולם Generalized Anxiety Disorder או במדד Patient Health Questionnaire ולא סבלו מתלות באלכוהול, אובדנות פעילה, או הפרעה פסיכיאטרית חמורה אחרת.

בתגובה להתראה אלקטרונית ברשומה הממוחשבת, הרופאים הראשוניים מ-26 מרפאות בפיטס בורג הפנו 2,884 חולים בגילאי 18-75 שנים למחקר, בתקופה שבין אוגוסט 2012 ועד ספטמבר 2014.

המחקר התבסס על תוכנת Beating the Blues Computerized Cognitive-Behavior Therapy, הכולל סרטון מבוא בן עשר דקות ולאחריו שמונה מפגשים אינטראקטיביים בני 50 דקות, אותם עודדו המטפלים את החולים להשלים כל 1-2 שבועות.

בסופו של דבר, 704 חולים ענו על קריטריוני המחקר וחולקו באקראי לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוחשב בלבד (301 חולים), שילוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוחשב עם קבוצת תמיכה אינטרנטית (302 חולים), או טיפול סטנדרטי (101 חולים). מרבית המשתתפים במחקר היו לבנים, כ-80% היו נשים והגיל הממוצע עמד על 42.7 שנים.

לאחר שישה חודשים, כ-84% מהחולים בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוחשב בלבד החלו את התכנית, 37% השלימו את כל שמונת המפגשים. בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוחשב+קבוצת תמיכה אינטרנטית, 75% התחברו לקבוצת התמיכה לפחות פעם אחת, מהם 62% כתבו לפחות הערה או עדכון אחד.

לאחר שישה חודשי מעקב, איכות החיים על-רקע בריאות נפשית נבחנה על-פי מדד Short-Form Health Survey Mental Health Composite Scale. תסמיני דיכאון וחרדה נבחנו על-פי מדד PROMIS (Patient Reported Outcomes Measurement Information System).

החוקרים זיהו לאחר שישה חודשים שיפור באיכות החיים על-רקע בריאות נפשית, בתסמיני מצב רוח וחרדה בקבוצת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ממוחשב + קבוצת תמיכה אינטרנטית וכן בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוחשב בלבד.

עם זאת, בהשוואה לחולים תחת טיפול סטנדרטי, בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוחשב בלבד זוהה לאחר שישה חודשים שיפור משמעותי בגודל ההשפעה על תסמיני מצב רוח לפי מדד POMIS (גודל השפעה של 0.31) ובתסמיני חרדה לפי מדד זה (גודל השפעה של 0.26). השיפור נותר לאורך שישה חודשים מאוחר יותר.

עוד זיהו החוקרים השפעה תלוית-מינון לפיה ככל שהחולים השלימו מספר רב יותר של מפגשי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוחשב, כך חל שיפור גדול יותר בגודל ההשפעה. השפעה תלוית-מינון זו מאשרת את חשיבות מעורבות החולים.

JAMA Psychiatry. Published online November 8, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה