מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת American Journal of Psychiatry עולה כי הדמיה מוחית עשויה לסייע לקבוע אם טיפול תרופתי או פסיכותרפי הינו הטיפול הטוב ביותר להשגת הפוגה בחולים עם דיכאון מג’ורי, ללא תלות בהעדפות המטופלים.
באמצעות בדיקת fMRI (Functional MRI) החוקרים מאטלנטה מצאו כי דרגת הקישוריות התפקודית בין אזור ה-SCC (Subcallosal Cingulate Cortex) ובין שלושה אזורים מוחיים מרכזיים אחרים זיהה את הטיפול הטוב ביותר בחולה הפרטני. מנגד, החוקרים מצאו כי בחולים שקיבלו את הטיפול המועדף בעיניהם לא תועד סיכוי גבוה יותר להפוגה, אם כי הם נטו יותר להשלים את המחקר.
מטרת מחקר PReDICT (Predictors of Remission in Depression to Individual and Combined Treatments) הייתה להתבסס על סמנים לחיזוי מדויק יותר של טיב התגובה להתערבות.
מדגם המחקר כלל 344 מבוגרים שלא קיבלו טיפול קודם וסבלו מדיכאון מג’ורי. לאחר בדיקות הסקר ובמהלך השבוע שקדם להקצאה האקראית הושלמו בדיקת fMRI במנוחה. לאחר סיום המחקר, הסריקות נבחנו בכדי לקבוע אם ניבאו את תוצאת הטיפול.
בתחילת המחקר, המשתתפים נשאלו אם העדיפו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול תרופתי. הם חולקו באקראי לטיפול ב-Escitalopram במינון 10-20 מ”ג ביום (114 חולים), Duloxetine (סימבלטה) במינון 30-60 מ”ג ביום (115 חולים), או מפגשי CBT פרטניים (115 חולים).
החוקרים מדווחים על שיפור ממוצע של 10.9 נקודות בסולם HAM-D במדגם לפי כוונה לטפל. תוצאה זו לא הייתה שונה באופן מובהק בין שלוש הקבוצות. הירידה הממוצעת במדד HAM-D בקרב אלו שהשלימו א הטיפול והשינוי לאורך הזמן לא היו שונים גם כן בין קבוצות הטיפול, ולא זוהה הבדל מובהק בשיעורי ההפוגה בין הקבוצות.
מבין 66% החולים שהעדיפו טיפול מסוים, 35.5% העדיפו CBT ו-30.5% העדיפו טיפול תרופתי. שיעורי השלמת המחקר היו גבוהים יותר משמעותית באלו שקיבלו טיפול שתאם את העדפתם (82.2% לעומת 67.8%). עם זאת, להעדפת הטיפול לא הייתה השפעה משמעותית על שיעורי ההפוגה.
במחקר נפרד נבחנו 122 חולים ממחקר PReDICT, שהשלימו 12 שבועות טיפול אקראי ב-CBT או נוגד-דיכאון. מבין אלו, 58 חולים נכנסו להפוגה (17 חולים בקבוצת CBT ו-41 בקבוצת טיפול תרופתי), כאשר ב-24 הטיפול נכשל. בארבעים חולים תועדו תוצאות ביניים.
החוקרים מצאו כי הן טיפול תרופתי והן CBT נקשרו עם דרגת קישוריות תפקודית גדולה יותר במנוחה בין האזורים במוח המעורבים בבקרת מצב רוח. הם זיהו קשר בין מדד קישוריות שלילי ובין הפוגה בחולים שטופלו תרופתית, כמו גם קשר עם כישלון טיפול CBT. מדד קישוריות חיובי נקשר עם הפוגה בקבוצת הטיפול ב-CBT וכישלון טיפול תרופתי.
החוקרים סבורים כי לממצאי המחקרים השלכות קליניות חשובות.
Am J Psychiatry. Published online March 24, 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!