vortioxetine (ברינטליקס) משיג שיפור בתפקוד בסובלים מדיכאון מג’ורי (Brain Behav)

נעה גינזבורג BSc

מטרתה של מטא האנליזה המוצגת כאן, שהמידע בו השתמשה מגיע ממחקרים אקראיים ומבוקרים, הייתה להעריך את ההשפעה של vortioxetine (ברינטליקס) על התפקוד הכללי (כיעד מחקר ראשוני), ועל הרמיסיה התפקודית (יעד שניוני) באמצעות שימוש בסקאלת SDS (Sheehan Disability Scale) במבוגרים הסובלים מדיכאון מג’ורי (MDD).

המידע נאסף מתשעה מחקרים קצרי טווח, של 6-8 שבועות שכללו הערכות תפקוד של החולים ונבחנו באמצעות מטא אנליזה מסוג אפקט אקראי ונעשה שימוש במידע מצטבר ברמת המחקר עבור כל המינונים הטיפוליים שניטלו של vortioxetine, ומודל אפקט מעורב עבור מדידות חוזרות המשתמשות באנליזה המלאה. (full analysis set).

4216 מטופלים קיבלו מנה אחת או יותר של הטיפול- 2964 מתוכם טיפול פעיל, ב- vortioxetine– 5-20 מ”ג ליום, והנותרים, 1522, קיבלו פלצבו כביקורת. בתום ניתוח הנתונים, החוקרים מצאו כי נראה שיפור בקבוצת הטיפול הפעיל לעומת הפלצבו (כש-n=911) בציון הכללי בסקאלת ה-SDS (vortioxetine במינון 5 מ”ג, n = 564, השינוי מול תחילת המחקר מול הפלצבו – [Δ] -0.24, p = N; vortioxetine במינון 10 מ”ג, n = 445, Δ -1.68, p ≤ .001; vortioxetine במינון 15 מ”ג ליום, n = 204, Δ -0.91, p = NS; vortioxetine במינון 20 מ”ג, n = 340, Δ -1.94, p ≤ .01. ) .

הרמיסיה התפקודית, כלומר, כאשר שינוי הציון במדד SDS היה של 6 או יותר, נראה בקבוצת הטיפול הפעיל במינון של 10 מ”ג, n = 170/573, עם OR בהשוואה לפלצבו של 1.7, p < .001; וכן במינון של 20 מ”ג, n = 144/447; OR 1.6, p < .05; אך לא במינון של 5 מ”ג , n = 207/757; OR 1.1; או 15 מ”ג, n = 92/295; OR 1.3.

כותבי מטא האנליזה מסכמים כי הטיפול ב- vortioxetine במינון שבין 5-20 מ”ג ליום במשך שישה עד שמונה שבועות הביא לשיפור בתפקוד מטופלים עם דכאון מג’ורי. בהשוואה לפלצבו, הטיפול במינון של 10 ו-20 מ”ג ליום הדגים שיפור משמעותי במדד ה-SDS במטופלים הללו- הן בציון הכללי והן ע”פ ההגדרה של רמיסיה תפקודית.

Brain Behav. 2017 Feb 2;7(3):e00622. doi: 10.1002/brb3.622. eCollection 2017.

אבחנות: Depression
קטגוריות: חדשות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה לבטל

יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)
פעילות גופנית הדגימה יעילות דומה לזו של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי להקלה על דיכאון, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת British Medical Journal. פעילות גופנית אינטנסיבית והליכה או ריצה, יוגה ואימוני כוח, היו יעילים במיוחד. החוקרים השלימה סקירת ספרות וערכו מטה-אנליזה שכללה 218 מחקרים אקראיים עם 14,170 משתתפים עם דיכאון. המחקרים בחנו צורות […]
CBT מרחוק יעיל כמו טיפול פנים מול פנים (CMAJ)
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מרחוק (CBT) יעיל באותה מידה כמו CBT קונבנציונלי למגוון של הפרעות נפשיות והפרעות סומטיות, כך מראה סקירה חדשה של RCTs שפורסמה ב-CMAJ
דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר החלפת מפרק ברך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)
מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי בחולים עם דיכאון המופנים לניתוח להחלפה מלאה של מפרק הברך קיים סיכון מוגבר לסיבוכים רפואיים, אשפוזים חוזרים והתערבויות ניתוחיות נוספות. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Readmissions Database בין 2016 עד 2019 וזיהו חולים עם אבחנה של דיכאון. הם אספו נתונים […]
ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)
מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מליקוי ראיה קיים סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון, חרדה ובידוד חברתי. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין דיווח עצמי ועדות אובייקטיבית להפרעות ראיה ובין תסמיני דיכאון וחרדה ובידוד חברתי במבוגרים שלקחו חלק בסקר ארצי בשם National Health and Aging Trends Study. יתרה […]
האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)
במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה עשוי להביא לשיפור תסמיני דיכאון בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמיני דיכאון מתועדים בשכיחות גבוהה בנשים סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחר מנופאוזה. למרות שטיפול הורמונאלי חליפי נחשב לאפשרות הטיפול היעילה ביותר להקלה על תסמינים […]
צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)
צריכה גבוהה יותר של סוכר בתזונה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. המחקר התבסס על נתונים אודות 18,400 משתתפים שהשלימו את סקר National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2011 ו-2018. לאורך שתי הראיונות שהושלמו במרווח של 3-10 ימים, החוקרים אספו […]
זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)
מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.
בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)
שיעורי תמותת האימהות בארה"ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.
צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)
צריכה רבה יותר של סוכר בתזונה מלווה בשיעורי הימצאות גבוהים יותר של דיכאון, כאשר עליה בצריכה יומית של 100 גרם מלווה בעליה של 28% בשיעורי הימצאות דיכאון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. מחקרים קודמים קשרו בין מרכיבים בתזונה, דוגמת קפאין, דגים וירקות, ובין הסיכון לדיכאון. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את הקשר […]