Dental and Oral disorders

הנחיות ראשונות מטעם ASTRO בנושא סרטן באורופרינקס (Pract Radiat Oncol)

איגוד  ה-ASTRO פרסם הנחיות חדשות לטיפול בסרטן אורופרינקס. המומחים קבעו בתחילת תהליך ניסוח ההנחיות כי ההמלצות לא יכללו הבחנה בין גידולים חיוביים לנגיף HPV (Human Papillomavirus) וגידולים שליליים לנגיף זה, למרות שהפרוגנוזה טובה יותר משמעותית באלו עם מחלה שלילית לנגיף.

חברי הפאנל ביקשו לתת מענה למספר שאלות מרכזיות, כולל האם יש מקום לתוספת טיפול סיסטמי לטיפול קרינתי דפיניטיבי בטיפול בקרצינומה של תאי קשקש באורופרינקס. חברי הפאנל קבעו כי יש מקום לטיפול סיסטמי בנוסף לטיפול קרינתי דפיניטיבי בחולים הבאים:

·         מחלה בשלב IVA-B לאחר טיפול קרינתי דפיניטיבי. בחולים אלו, הפאנל ממליץ על טיפול לסירוגין ב-Cisplatin במינון-גבוה.

·         מחלה בשלב IVA-B לאחר טיפול קרינתי דפיניטיבי, שאינם כשירים רפואית ל-Cisplatin במינון גבוה. בחולים אלו, הפאנל ממליץ על טיפול ב-Cetuximab או משלב Carboplatin עם Fluorouracil.

·         אותה אוכלוסיית חולים עשויה להתאים לטיפול שבועי ב-Cisplatin, במידה והרופאים משלימים דיון עם החולים אודות הנתונים המוגבלים התומכים במשטר זה.

מנגד, אין מקום לטיפול סיסטמי נלווה לחולים עם מחלה בשלב I או II, המיועדים לטיפול קרינתי דפיניטיבי.

טיפול קרינתי לאחר ניתוח

לאחר ניתוח ראשוני, חברי הפאנל ממליצים כי בחולים שהשלימו טיפול כימותרפי-קרינתי בנוכחות שוליים חיוביים ו/או חדירה מחוץ לקפסולת הקשרית, עם אחד המשטרים הבאים:

·         טיפול לסירוגין במינון גבוה של Cisplatin. המלצה זו כוללת את כל החולים העונים על הקריטריונים הללו, ללא תלות בנוכחות זיהום בנגיף HPV או היקף הגידול.

·         טיפול שבועי ב-Cisplatin. ניתן לשלב טיפול זה עם קרינה לאחר-ניתוח בחולים שאינם מועמדים ל-Cisplatin במינון-גבוה. עם זאת, העדויות התומכות במשטר זה הן מוגבלות.

·         טיפול קרינתי בלבד. בחולים בסיכון גבוה לאחר ניתוח, שאינם סובלים טיפול כימותרפי-קרינתי מבוסס Cisplatin, יטופלו בקרינה בלבד. עם זאת, במידה ועדיין שוקלים טיפול סיסטמי נלווה, על רופאים לדון בסיכונים והתועלת הלא-ברורה של גישה סיסטמית שאינה מבוססת על Cisplatin.

חולים בסיכון בינוני

חברי הפאנל ממליצים כנגד שימוש רוטיני בטיפול סיסטמי נלווה ביחד עם קרינה לאחר-ניתוח בחולים עם גורמים פתולוגיים בסיכון בינוני, דוגמת חדירה לכלי דם, לימפה או עצבים, מחלה T3-T4 או מעורבות קשריות לימפה.

עם זאת, בחולים בסיכון משמעותי להישנות אזורית-מקומית על-בסיס הממצאים הפתולוגיים, על רופאים לשקול טיפול נלווה ב-Cisplatin, לאחר דיון אודות העדויות המוגבלות התומכות בפרוטוקול במצבים אלו.

מינון, חלוקת מנות ונפח

כאשר החולים אינם נדרשים לניתוח, הפאנל ממליץ כי על המינונים, חלוקת הטיפול הקרינתי ונפח הטיפול הבא לטיפול בקרצינומה של תאי קשקש של אורופרינקס:

·         בחולים עם מחלה בשלב III-IV המתאימים לטיפול סטנדרטי, טיפול קרינתי דפיניטיבי פעם ביום מומלץ במינון 70 Gy במהלך שבעה שבועות.

·         אזורים שליליים קלינית ורדיוגרפית בסיכון להתפשטות מיקרוסקופית יטופלו במינונים מקבילים לכ-50 Gy בפרקציות של 2 Gy או מינונים מעט גבוהים יותר.

·         חולים עם מחלה בשלב IVA-B המטופלים בקרינה דפיניטיבית, שאינם מקבלים טיפול סיסטמי נלווה, הם מועמדים למשטרי פרקציות אחרים, דוגמת Accelerated Radiotherapy או Hyperfractionated Radiotherapy, אם כי העדויות התומכות בעדיפות גישה אחת על אחרת הן מוגבלות.

·         כאשר משלבים טיפול סיסטמי, טיפול קרינתי סטנדרטי פעם ביום או Accelerated Fractionation עשויים לשמש בחולים המבינים את הסיכונים והתועלת של שתי הגישות.

·         חלוקה אחרת של מנות הקרינה עשויה לשמש בחולים עם מחללה T3, N0-1, לאחר טיפול קרינתי דפיניטיבי, שאינם מקבלים טיפול סיסטמי נלווה. ניתן לשקול טיפול זה גם בחולים עם T1-2, N1 או T2, N0, המטופלים בקרינה דפיניטיבית בלבד, שהם בסיכון גבוה להישנות אזורית-מקומית.

Pract Radiat Oncol. Published online April 17, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

  • אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. מהנתונים עולה עוד כי הירידה הגדולה תועדה בסיכון למחלה גרורתית ואלו שנטלו את התרופה למשך לפחות חמש שנים. החוקרים אספו נתונים ממספר מאגרי מטופלים לזיהוי משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה שהתגוררו בנורבגיה בין […]

  • גיל מתקדם מלווה בסיכון מוגבר למלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מתקדם מלווה בסיכון מוגבר למלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר עוקבה ארצי מנורבגיה עולה כי גיל מתקדם ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות מלנומה פולשנית ראשונית נוספת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים מהימנים אודות הסיכון של חולים למלנומה פולשנית ראשונית נוספת לאורך הזמן. הם התבססו על נתונים ממאגר רישום הסרטן בנורבגיה והשלימו […]

  • דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment עולה כי בנשים שהקפידו על דפוס תזונה המעודד צמחונות סיכון מופחת להתפתחות סרטן שד. יתרה מזאת, דיאטה עתירה במזון מהצומח ודלה במזון מהחי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד, בפרט בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם נתונים סותרים ממחקרים להערכת הקשר בין דיאטה […]

  • האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    הגדלת צריכת וויטמין E, הן דרך התזונה והן באמצעות תוספים, עשויה לסייע במניעת התפתחות מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease, או MASLD), בפרט במבוגרים עם היפרליפידמיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (בשמה הקודם, מחלת כבד […]

  • היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות בצעירים עם ממאירות (J Clin Oncol)

    היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות בצעירים עם ממאירות (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש , מהן עולה היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות במתבגרים ומבוגרים צעירים עם אבחנה של מחלה ממארת. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את שיעורי ההיארעות המצטברים של הפרעות פסיכיאטריות בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים עם אבחנה של ממאירות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ולאחאים ללא […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה