שכיחות אי ספיקת המסתם המיטראלי (ר”תMR) כ2% באוכלוסייה הכללית. המום נחשב למום המסתמי השכיח ביותר.
האטיולוגיה שלMRראשונית משמעותית (בינונית או קשה), ברב המקרים נעוצה במחלה ניוונית (סיבת הניוון לא תמיד ברורה) של מנגנון המסתם עצמו (ר”תDMRכdegenerative mitral regurgitation) הגורמת לקרע של כורדות ודרגות שונות של צניחת עלעל אל תוך העלייהflail leaflet.
פרפור פרוזדורים אם פרסיסטנטיCAFאו התקפיPAFגם כן שכיח בין 1% ל 2% באוכלוסייה המבוגרת אך ללא מחלות מסתם, ומחמיר תחזית (ממשק לתסחיפיםשבץ, אי ספיקת לב) מגביר תחלואה, ואשפוזים.
אמנם רב מקריAFהםnon valvular, אך כמובן שDMRעשויה להוביל לAFבעקבות עומס הנפחלחץ על העלייה השמאלית עם הגדלה ו remodelingחשמלי מכני.
מקרים אלה שלשילובDMRוAFעלולים כמובן להחמיר יותר את התחזית, עצםAFכסמן של תחלואה מוגברת, או כנגרם על ידיDMRעם השפעה הדדית שלילית, דו כיוונית, המחמירים אחד את משנהו.
הקדמת ההתערבות הניתוחית בגלל הופעתAFבDMRללא התוויהI, קבלההתוויהIIבלבד בהנחיות הקיימות,לאור תוצאות שלא היו עקביות במחקרים השונים, אשר לא חקרו ישירות שאלה זאת בצורה אחידה.
מטרת המחקר:
ניתוח ההשלכות, פרוגנוסטית וגישת הטיפול, של קיוםAFבעת האבחנה של.DMR
שיטות:
המחקר התבסס על מרשםMIDA(Mitral Regurgitation International Database)מרשם
רב מרכזי, בינלאומי (אמריקאי ואירופאי) אשר גייס מטופלים עוקבים, שאובחנו כDMRבלווי flail leafletלפי אקו קרדיוגרפיה, בין 1980 ל 2005. הגישה הטיפולית, והמהלך הקליני נקלטו במעקב ארוך טווח.
תוצא עיקרי במחקר היה תמותה כללית.
תוצא משני במחקר היה תמותה מסיבה קרדיו וסקולאריתCVD.
התוצאים נותחו לפי 3 תקופות:
1. לאורך כל תקופת המעקב מרגע האבחנה כולל מהלך פוסט ניתוחי אם בוצע ניתוח,
2. תחת טיפול שמרני (לא ניתוחי), או עד ניתוח מסתם, אם בוצע בהמשך,
3. מעקב הפוסט ניתוחי, מרגע הניתוח ועד 30 יום לאחר ניתוח המסתם.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!