e-med-logo-transparent-flag

Congestive heart failure

לאימון אינטרוולים בעצימות גבוהה אין יתרון על אימון מתמשך בעצימות בינונית בקרב חולי אי ספיקת לב (Circulation)

אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה (HIIT) לא הוכח כעדיף על אימון מתמשך בעצימות בינונית (MCT) , כך נמצא במחקר אקראי רב מרכזי שהעריך HIIT בחולי אי ספיקת לב כרונית עם מקטע פליטה ירוד.

מחקר ה-SMARTEX היה אקראי, מבוקר והתקיים ב-9 מדינות אירופאיות בין יוני 2009 ליולי 2014. נכללו בו 215 מטופלים שהיו בטיפול במרפאות אי ספיקת לב, כאלה שהופנו לשיקום לב וכאלה שנכללו ברשמי בתי חולים.

החוקרים התבססו על מחקר קודם (מ-2012) שמצא ש-HIIT המתבצע באינטרוולים של 1 עד 4 דקות היה עדיף על MCT בחולי אי ספיקת לב.

במחקר הנוכחי חולקו אקראית מטופלים בגיל חציוני 60, מהם 81% גברים ל-HIIT (77 מטופלים) ול-MCT (65 מטופלים), או תרגול רגיל מומלץ (RRE, 73 מטופלים). בתחילת המחקר כל המטופלים היו תחת טיפול תרופתי אופטימלי, כשחציון מקטע הפליטה בחדר שמאל (LVEF) היה 29% , וחציון צריכת שיא של חמצן היא 17.1 מ”ל/ק”ג/דקה.

קבוצת ה-HIIT כללה 3 אימונים שבועיים על הליכון או אופני כושר המבוצעים באינטרוולים של 4 דקות עם יעד השגה של 90%-95% מקצב הלב המקסימלי, עם מנוחה של 3 דקות בין האינטרוולים. האימונים נמשכו 38 דקות כולל חימום והרפייה.

קבוצת ה-MCT ביצעה גם 3 אימונים שבועיים על הליכון או אופני כושר עם יעד השגה של 60%-70% מקצב לב מקסימלי באימון שנמשך 47 דקות.

המטופלים שהוקצו ל-RRE קיבלו המלצה לבצע תרגילים בבית עם יעד השגה של 50%-70% מקצב הלב המקסימלי , מידי 3 שבועות.

האימון המפוקח הופסק לאחר 12 שבועות בכל 3 הקבוצות, אך המעקב נמשך באמצעות שיחות טלפון עד ל-52 שבועות.

החוקרים מצאו שההיענות החציונית לאימון המפוקח הייתה 35 מתוך 36 מפגשים. עם זאת, 8 מטופלים השלימו רק פחות מ-24 מפגשים. עוד נמצא ש-51% מהמטופלים בקבוצת HIIT ביצעו אימון בעצימות נמוכה יותר מזו שהותוותה להם, בעוד ש-80% מהמטופלים בקבוצת ה-MCT התאמנו בעצימות גדולה יותר מזו שהותוותה.

עבור יעד המחקר המרכזי של שינוי בקוטר חדר לב שמאלי בקצה הדיאסטולי (LVEDD), החוקרים מצאו שלא היה הבדל מובהק בין הקבוצות. השינוי ב-LVEDD בקבוצת ה-HIIT היה 1.2- מ”מ בהשוואה   ל-MCT ושל 2.28- מ”מ בהשוואה לקבוצת ה-RRE .

לא נמצאו הבדלים מובהקים נוספים במדידת אקוקרדיוגרפיה, ולאחר שנה לא נמצא הבדלים מובהקים בין הקבוצות, כמו גם חוסר הבדלים באירועים חריגים, ואיכות חיים.

החוקרים מסמכמים כי לא נמצא הבדל בגישות הפעילות הגופנית, ונראה שההמלצה של רופא מטפל צריכה להתבסס על פרמטרים אינדיבידואליים.

Circulation 2017; DOI:10.1161/CIRCULATIONAHA.116.022924. Article

לכתבה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה