Colorectal cancer

עדכונים לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס: כ-3,000 מאובחנים בשנה, כ-1300 נפטרים מידי שנה, עליה בשיעור האבחנות בשלב מוקדם (האגודה למלחמה בסרטן)

הודעת האגודה למלחמה בסרטן

האגודה למלחמה בסרטן מכריזה על חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן המעי הגס – מרץ 2019

2,998 ישראלים אובחנו עם סרטן המעי הגס * 1,296 נפטרו מהמחלה

ישראל במקום ה – 35 בתחלואה מסרטן המעי הגס מקרב 36 מדינות ה OECD ובמקום ה – 31 בתמותה מקרב  מדינות ה OECD

שיעור המאובחנים בשלב מוקדם עלה מ-17% ל-30% ב-17 השנים האחרונות.

משרד הבריאות: “בשנת 2016 חלה הפחתה בנטל התחלואה מסרטן המעי הגס והחלחולת, המשך הירידה בהיארעות ובתמותה”.

האגודה למלחמה בסרטן: “חיוני והכרחי להיבדק. אלו בדיקות שבכוחן להציל חיים של מאות ישראלים”

מחקר סיני חדש קובע כי בצל ושום מפחיתים ב-79% את הסיכון לסרטן המעי הגס * מחקר אמריקאי חדש קובע כי סידן, מגנזיום ואבץ, מפחיתים את הסיכון ב 25% בקרב נשים בגיל המעבר

האגודה למלחמה בסרטן מכריזה על חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן המעי הגס המצוין בישראל ובעולם בחודש מרץ. לרגל החודש חושפים האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות את הנתונים המעודכנים ביותר של סרטן המעי הגס בישראל, נכון לשנת 2019.

בשל מורכבות האיסוף, המידע המעודכן ביותר ברישום הלאומי לסרטן מתייחס לנתוני 2016. מהנתונים עולה כי בשנת 2016 אובחנו 2,998 מתושבי ישראל עם סרטן המעי הגס והחלחולת, 1,534 מהם גברים ו- 1,464 מהן נשים.

שיעור המאובחנים בשלב מוקדם עלה מ-17% ל-30% ב-17 השנים האחרונות, בזכות התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס אשר הוקמה ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, המועצה הלאומית לאונקולוגיה ומשרד הבריאות.

בכל שנה מצילה התוכנית את חייהם של מאות ישראלים הודות לפעילותן הנמרצת של קופות החולים, כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית ולתרומתם המכרעת של רופאי המשפחה.

פרופ’ ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מדווחת על ממצאים חדשים של הרישום הלאומי לסרטן ואומרת כי: “גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם גיל, היסטוריה משפחתית של המחלה, גידול שפיר קודם במעי או מחלת מעי דלקתית, מוטציות גנטיות וגם אורח חיים הכולל השמנה, יו?ש??ב?נו?ת, תזונה עתירת שומן ודלת סיבים, עישון וצריכת אלכוהול. בשנת 2016 חלה הפחתה בנטל התחלואה מסרטן המעי הגס והחלחולת, המשך הירידה בהיארעות ובתמותה. בשנה זו היה סרטן המעי הגס והחלחולת הסרטן השלישי בשכיחותו בקרב גברים יהודים אחרי סרטן הערמונית וסרטן הריאה, השני בשכיחותו בנשים יהודיות, השני בשכיחותו בגברים ערבים אחרי סרטן הריאה והשני בשכיחותו בנשים ערביות אחרי סרטן השד” 

מירי זיו מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן מציינת כי: “האמצעים היעילים ביותר היום נגד סרטן המעי הגס הינם הגילוי מוקדם והמניעה. בדיקות פשוטות, יכולות להציל את חייכם וחיי מאות אחרים, בכל שנה ושנה. כאשר מתקבלת תשובה חיובית בבדיקה הביתית והפשוטה של הדם הסמוי, חיוני והכרחי לבצע בדיקת קולונוסקופיה. מדיווחי קופות החולים עולה כי ישנם ישראלים שאצלם התגלה ממצא חיובי אך הם אינם ניגשים לבדיקת ההמשך. חשוב לדעת כי ממצא שפיר שמתגלה בבדיקה זו ניתן להסרה עוד לפני שהתפתח לסרטני והופך אותה לבדיקת מניעה אקטיבית. לכן חשוב להיבדק. אלו בדיקות שבכוחן להציל חיים”

בדיקות חיוניות

סל הבריאות הממלכתי כולל ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה ללא תשלום, כחלק מהתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, לנשים ולגברים בגיל 50 עד 74, אחת לשנה לאנשים בסיכון רגיל. מי שהתגלה אצלו דם סמוי בצואה, יופנה במסגרת סל הבריאות לביצוע חיוני והכרחי של בדיקת קולונוסקופיה ללא תשלום. בדיקה זו ומיועדת גם לאנשים מגיל 40 שיש להם קרוב משפחה מדרגת ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, להם מומלץ לבצע אותה כל חמש שנים או בתדירות על פי המלצת הרופא. במהלך הבדיקה במידה והתגלה ממצא שפיר ניתן להסירו עוד לפני שהתפתח לסרטן. הביטוחים המשלימים בקופות החולים מאפשרים לבצע את הבדיקה בהשתתפות עצמית ללא קשר לגיל או לסיפור המשפחתי. לפירוט ההשתתפות העצמית בקופות השונות לחצו כאן.

הנתונים המעודכנים ביותר של סרטן המעי הגס בישראל, נכון לשנת 2019

היארעות (מספר המקרים החדשים)

·       סרטן המעי הגס והחלחולת היא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל. בשנת 2016 אובחנו 2,998 מתושבי ישראל עם סרטן המעי הגס והחלחולת, 1,534 (51%) גברים, מהם 1,267 (83%) יהודים, 174 (11%) ערבים, 93 (6%) “אחרים”[1]; ו-1,464 (50%) נשים, מהן 1,243 (85%) יהודיות, 174 (9%) ערביות ו-93 (6%) “אחרות”. 2,178 (73%) מחולים אלה אובחנו עם סרטן המעי הגס והשאר, עם סרטן החלחולת.

·       בשנת 2016 היה סרטן המעי הגס והחלחולת הסרטן החודרני השלישי בשכיחותו בקרב גברים יהודים (12.0% מכלל האבחנות החדשות של סרטן באותה שנה) אחרי סרטן הערמונית וסרטן הריאה; השני בשכיחותו בנשים יהודיות (10.2%) אחרי סרטן השד; השני בשכיחותו בגברים ערבים (13.1%) אחרי סרטן הריאה; והשני בשכיחותו בנשים ערביות (9.1%) אחרי סרטן השד.

·         שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל[2] (ל-100,000) של סרטן המעי הגס והחלחולת בשנת 2016 היו 27.0 ו-22.5 בגברים ובנשים יהודים, בהתאמה. בקרב ערבים היו השיעורים 28.4 בגברים ו-18.5 בנשים, ואילו בקרב “אחרים” היו השיעורים המקבילים, 44.4 ו-27.3. שיעורי ההיארעות עולים עם הגיל והם הגבוהים ביותר בבני 75 שנים ומעלה.

·         בהשוואה בינלאומית מול 36 ממדינות ה-OECD, ישראל נמצאת כמעט במקום הנמוך ביותר (35, לפניה נמצאת מקסיקו 36 ) מבחינת שיעור ההיארעות (Globocan 2018).

מגמות עתיות בהיארעות

ביהודים, מאז 1990 ועד 2007 בגברים ו-2006 בנשים נצפתה יציבות בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת; לאחר מכן נצפתה ירידה מובהקת בשני המינים. בערבים, מאז 1990 ועד 2005 בגברים ו-2007 בנשים, חלה עלייה בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת; לאחר מכן נצפתה יציבות בגברים, וירידה מובהקת בנשים. בניתוח המגמות על פי קבוצות גיל נמצא כי בעשור האחרון בקבוצת הצעירים (20-44) נצפית עלייה בהיארעות בעיקר בנשים (יהודיות וערביות) וגם בגברים ערבים. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי עלייה זו בקרב בני 20-44 מייצגת תוספת של פחות מחמישה מקרים לשנה. בשאר קבוצות הגיל נצפית ירידה: 

·       קבוצת הצעירים (20-44) בעשור האחרון: ביהודים, ההיארעות הייתה יציבה בגברים אבל בנשים נצפתה עלייה מאז 2009. בערבים נצפתה עלייה הן בגברים והן בנשים. יחד כאמור, חשוב להדגיש כי עלייה זו מייצגת תוספת של פחות מחמישה מקרים לשנה בקרב בני 20-44.

·       קבוצת גילאי הביניים (45-64) בעשור האחרון: קבוצה זו כוללת חלק מאוכלוסיית היעד לתכנית הלאומית לגילוי סרטן המעי הגס והחלחולת. ביהודים, הן בגברים (מאז 2013) והן בנשים, נצפתה ירידה מובהקת בשיעורי התחלואה. בערבים, גם בגברים וגם נשים, נצפתה ירידה מובהקת בתחלואה מאז 2006.

·       קבוצת המבוגרים (65+) בעשור האחרון: ביהודים, הן בגברים (מאז 2006) והן בנשים (מאז 2005), נצפתה ירידה מובהקת בהיארעות. בערבים, הן בגברים (מאז 2006) והן בנשים (מאז 2008), נצפתה ירידה מובהקת בהיארעות.

שלב המחלה בעת האבחנה

שיעור המאובחנים בשלב מחלה מוקדם עלה מ-17% ל-30% ב-17 השנים האחרונות, ככל הנראה כפועל יוצא של עליית שיעור ההשתתפות בתכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת, כמו גם עליית המודעות למחלה.

תמותה

·       בשנת 2016 נפטרו 1,296 מתושבי ישראל מסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת: 644 (50%)  גברים, מהם  559 (87%) יהודים, 63 (10%) ערבים ו-22 (3%) “אחרים”; ו-652 (49%) נשים, מהן  572 (88%) יהודיות, 52 (8%) ערביות ו-28 (4%) “אחרות”. 1,039 (80%) מהנפטרים אובחנו עם סרטן המעי הגס והשאר, עם סרטן החלחולת.

·       מכלל התמותה מסרטן, סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הגורם השני בשכיחותו בכל קבוצות האוכלוסייה בשנת 2016: 12.0% מכלל התמותה מסרטן בגברים יהודים (שני לסרטן הריאה); 12.0% בנשים יהודיות (שני לסרטן השד); 9.8% בגברים ערבים (שני לסרטן הריאה); ו-11.2% בנשים ערביות (שני לסרטן השד).

·       ביהודים, גברים ונשים, ובגברים ערבים נצפתה עלייה מובהקת במגמת התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת מ-1990 עד 1994-1995. לאחר מכן בכל הקבוצות ירידה מובהקת. המגמה בנשים ערביות הייתה יציבה לאורך כל התקופה.

·       שיעורי התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת בשנת 2015 היו דומים בין קבוצות האוכלוסייה השונות, ומעט גבוהים יותר בגברים בהשוואה לנשים.     

·       עיקר התמותה נצפה בגיל המבוגר.

·       בהשוואות בינלאומית מול 36 ממדינות ה-OECD, ישראל נמצאת באחד מהמקומות הנמוכים ביותר (31 מ-36) בשיעור התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת (Globocan 2018).

מקור הנתונים: הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות. הכנת הנתונים ועיבודם:  ד”ר ברברה סילברמן, פרופ’  ליטל קינן-בוקר, גב’ יהודית פישלר וגב’ ריטה דיכטיאר.

לנתונים המלאים של הרישום הלאומי לסרטן לחצו כאן.

תסמינים מוקדמים של סרטן המעי הגס

מומחי האגודה למלחמה בסרטן ממליצים לשים לב לתסמינים ולשינויים בגוף אשר עשויים להעיד על הימצאות סרטן המעי הגס. חשוב לדעת כי סרטן המעי הגס גם יכול שלא לגרום לכל התסמינים אלא גם רק לאחד מהם:


  • שינוי בהרגלי היציאות, כמו שלשול, יציאות רכות וריריות, עצירות, שינוי בקוטר היציאה אשר נמשך יותר ממספר ימים.

  • תחושה של חוסר התפנות.

  • דימום רקטלי או דם מעורב בצואה, הדם יכול להיות אדום או בצבע אגוז ואף נוטה לשחור.

  • כאבי בטן.

  • חולשה או אנמיה על רקע חוסר ברזל.

  • ירידה במשקל.

הופעת אחד מהסימנים מחייבת פנייה לרופא המשפחה. במקרים אלו הרופא ישקול הפניה לבדיקת קולונוסקופיה. בדיקות דם סמוי אינן מיועדות לאנשים עם תלונות אלו, אלא לאנשים ללא תסמינים, כחלק מהתוכנית הלאומית.




[1] נוצרים שאינם ערבים וכאלה ללא סיווג דת



[2] לפי אוכלוסיית התקן העולמית

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • צריכת קפה מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה (Int J Cancer)

    צריכת קפה מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה (Int J Cancer)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cancer מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שתיית קפה עשויה להיות מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת קפה נקשרה עם סיכון מופחת להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום. עם זאת, לא ידוע אם צריכת קפה עשויה […]

  • הפרופיל הגנטי עשוי להשפיע על הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום משנית להרגלי התזונה (JAMA Netw Open)

    הפרופיל הגנטי עשוי להשפיע על הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום משנית להרגלי התזונה (JAMA Netw Open)

    ממחקר רחב-גנום חדש עולה כי וריאנטים גנטיים ומסלולים ביולוגיים אפשריים עשויים להשפיע על הקשר בין הרגלי התזונה ובין הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים אודות 4,686 חולים עם סרטן מעי גס ורקטום ו-14,058 ביקרות תואמות ממדגם UK Biobank. […]

  • חשיבות ביטוי גן HER2 בחולים עם ממאירות גרורתית של מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    חשיבות ביטוי גן HER2 בחולים עם ממאירות גרורתית של מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי ביטוי גן HER2 עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לממאירות גרורתית של מעי גס ורקטום בניבוי הפרוגנוזה של חולים אלו. מחקר CALGB/SWOG 80405 (או Cancer and Leukemia Group B) לא הדגים הבדלים בהישרדות הכוללת של חולים עם ממאירות גרורתית של מעי גס ורקטום שקיבלו טיפול כימותרפי […]

  • אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. מהנתונים עולה עוד כי הירידה הגדולה תועדה בסיכון למחלה גרורתית ואלו שנטלו את התרופה למשך לפחות חמש שנים. החוקרים אספו נתונים ממספר מאגרי מטופלים לזיהוי משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה שהתגוררו בנורבגיה בין […]

  • זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה אך מובהקת סטטיסטית בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום ותמותה עקב המחלה הממארת, כאשר הסיכון גבוה במיוחד בקרב חולים שלא טופלו כנגד הזיהום החיידקי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הליקובקטר פילורי מהווה את הגורם הזיהומי הנפוץ בעולם לממאירות. כעת […]

  • בדיקת cfDNA לאבחון מוקדם של סרטן מעי גס (NEJM)

    בדיקת cfDNA לאבחון מוקדם של סרטן מעי גס (NEJM)

    בדיקת cfDNA, שמטרתה לזהות DNA לא תקין באנשים עם סיכון ממוצע לסרטן המעי הגס, זיהתה נכון סרטן מעי גס ברוב האנשים שנמצא כי חולים בסרטן, כך עולה ממחקר שפורסם ב-The New England Journal of Medicine

  • התועלת של כריתת הגידול הראשוני בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (J Clin Oncol)

    התועלת של כריתת הגידול הראשוני בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (J Clin Oncol)

    הסרת גידול מעי גס ראשוני לפני טיפול כימותרפי אינה מובילה לשיפור ההישרדות הכוללת בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד בחולים עם ממאירות גרורתית של המעי הגס שאינה ניתנת לריפוי באמצעות התערבות ניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כימותרפיה מהווה את גישת הטיפול העיקרית בחולים עם סרטן […]

  • התועלת של כימו-אמבוליזציה בגישה עורקית כנגד ממאירויות רקטאליות (Clinical Oncology)

    התועלת של כימו-אמבוליזציה בגישה עורקית כנגד ממאירויות רקטאליות (Clinical Oncology)

    כימו-אמבוליזציה בגישה עורקית (Transcatheter Arterial Chemoembolization, או TACE), גישת טיפול מקובלת לגרורות כבדיות משנית לסרטן מעי גס ורקטום, הדגימה תוצאות מבטיחות לטיפול בגידולי רקטום מתקדמים-מקומית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משלב כימו-קרינתי קדם-ניתוחי, כריתה מלאה של מזורקטום וטיפול כימותרפי משלים לאחר-ניתוח, מהווה את הטיפול הסטנדרטי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה