Cirrhosis

סיכון מוגבר לדימום ממערכת העיכול בחולים עם שחמת כבד לאחר השתלת תומכנים כליליים (Aliment Pharmacol Ther)

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeuticsעולה כי טיפול במחלת עורקים כלילית עם תומכנים בחולי שחמת כבד מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדימום ממערכת העיכול, אך ללא השפעה על הישרדות החולים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את הסיכון לדימון ממערכת העיכול ושיעורי התמותה בחולי שחמת כבד עם מחלת לב כלילית, שטופלו תרופתית או באמצעות תומכנים.

על-בסיס מאגר נתונים מוסדי, החוקרים זיהו חולים עם שחמת כבד ומחלת עורקים כלילית, שטופלו באמצעות תומכנים או תרופתית, בין ינואר 2000 ועד ספטמבר 2015. התוצאים העיקריים כללו דימום ממערכת העיכול ותמותה.

החוקרים זיהו 148 חולי שחמת כבד עם מחלת עורקים כלילית; 68 חולים טופלו באמצעות תומכנים (מקרים), 80 טופלו תרופתית (ביקורות). קבוצות המקרים והביקורות היו דומות במאפיינים הדמוגרפיים, מחלות רקע, מדדי MELD והתייצגות קלינית; טיפול נוגד-טסיות כפול שימש ב-98.5% מהמקרים לעומת 5% מהביקורות.

היארעות דימום ממערכת העיכול הייתה גבוהה יותר משמעותית בקבוצת המקרים, בהשוואה לביקורות (22.1% לעומת 5% לאחר שנה אחת; 27.9% לעומת 5% לאחר שנתיים), בעוד ששיעורי התמותה מכל-סיבה היו דומים (20.6% לעומת 21.3%). לא תועדו מקרים שדרשו התערבות ניתוחית או אנגיוגרפית לטיפול בדימום ממערכת העיכול ולא תועדו מקרי תמותה משנית לדימום ממערכת העיכול. מניתוח רב-משתני עלה כי טיפול במעכבי תעלות מימן סיפק הגנה משמעותית מפני דימום ממערכת העיכול (יחס סיכויים של 0.26).

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שעדיין לא ברור אם התועלת הקרדיווסקולארית של תומכנים עולה כי הסיכון לדימום ממערכת העיכול, מהתוצאות עולה כי יש להשהות טיפול נוגד-טסיות כפול בחולי שחמת כבד לאחר הכנסת תומכנים, בשל סיכון לדימום ממערכת העיכול. יתרה מזאת, יש לשקול בחום טיפול במעכבי תעלות מימן.

Aliment Pharmacol Ther. 2017;46(2):183-192

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה