Chronic Kidney Disease

רק 10% מהמטופלים החדשים ב- ACEI/ARB עוברים ניטור ומעקב ראוי אחר רמות הקריאטנין והאשלגן ( BMJ Open )

נעה גינזבורג, BSc

מחקר חדש בא לבחון מה היתה ההיענות להנחיות הניטור והמעקב אחר רמות הקריאטנין והאשלגן בסרום במטופלים שהחלו לקבל מעכבי ACE (ACEI) או חסמי הרצפטור לאנגיוטנסין (ARBs), והאם הופסק הטיפול במידה והיו שינויים גדולים בערכים אלו. החוקרים ביקשו לבדוק גם אם מתקיים ניטור של מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה.

מהנתונים שנאספו במרפאות הראשוניות ב-UK, נראה כי רק 10% מהחולים שהתחילו טיפול ב- ACEI/ARB עברו ניטור ראוי כפי המומלץ בהנחיות הטיפול. יתרה מכך- רב המטופלים שעומדים בקריטריון להפסקת הטיפול בשל רמות הקריאטנין או האשלגן המשיכו לקבל את הטיפול כרגיל. (!)

מדובר במחקר מבוסס עוקבת מרפאות ראשוניות (UK primary care) שהשתמש במידע רפואי אלקטרוני ממאגר ה- UK Clinical Practice Research Datalink וכן מ- Hospital Episode Statistics, בין השנים 2013-14. המחקר כלל 223,814 משתמשים חדשים ב- ACEI/ARB.

החוקרים בדקו מה היתה הפרופורציה של המטופלים שעברו ניטור של תפקודי הכליות לפני ואחרי התחלת הטיפול ב- ACEI/ARB, אם היתה עליה השווה או גבוהה ל-30% ברמות הקריאטנין או של יותר מ- 6 mmol/L ברמות האשלגן בעת הניטור הראשון במעקב הרפואי, והאם הופסק הטיפול לאחר שנרשמו שינויים כאלה. החוקרים השתמשו במודל רגרסיה לוגיסטי כדי לבדוק מה היו המאפיינים של המטופלים הקשורים לשינויים הביוכימיים הללו, והאם נערך  ניטור עוקב בטווח הנחיות הטיפול של כשבועיים לאחר תחילת הטיפול.

10% מהמטופלים לא עברו ניטור של רמות הקריאטנין והאשלגן בסרום בתחילת המחקר ב- ACEI/ARB, בשנה שקדמה לו או בחודשיים שלאחריו. 28% מהמטופלים נוטרו עבור הנתונים הללו רק בתחילת המחקר, 15% רק בעת תקופת המעקב, ו-47% הן בתחילת הטיפול והן בחודשים שאחריו. פרק הזמן החציוני שבין ניטור החולים בתחילת המחקר עד להתחלת הטיפול היה 40 יום (טווח של 12-125 ימים). 34% מהמטופלים היו בטווח של חודש בין תחילת הניטור בעת תחילת המחקר עד להתחלת הטיפול אך פחות מעשרה אחוזים מהם זכו לניטור בעת מעקב כפי המומלץ בהנחיות הטיפול, בתוך שבועיים. במטופלים שחוו עליה של 30% או יותר ברמות הקריאטנין (567 בסך הכל, 1.2%) או של רמות האשלגן ביותר מ-6 mmol/L (191 מטופלים, 0.4%) , 80% המשיכו לקבל את הטיפול. בעוד המטופלים עם היסטוריה של התקף לב, יתר לחץ דם או רמות אשלגן של יותר מ-5 mmol/L בתחילת המחקר היו בסיכון גבוה לחוות עליה ברמות הקריאטנין של 30% או יותר לאחר תחילת הטיפול ב- ACEI/ARB, אלה לא נוטרו לעתים קרובות יותר מהמטופלים האחרים.

החוקרים מסכמים כי רק 10% מהחולים שהתחילו טיפול ב- ACEI/ARB עברו ניטור ראוי כפי המומלץ בהנחיות הטיפול. יתרה מכך- רב המטופלים שעומדים בקריטריון להפסקת הטיפול בשל רמות הקריאטנין או האשלגן המשיכו לקבל את הטיפול כרגיל.

http://dx.doi.org/10.1136/bmjopen-2016-012818

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ישנה וריאביליות ניכרת במדידות יחס אלבומין: קריאטינין באותו מטופל, כאשר השלמת מספר איסופי שתן לבדיקת יחס אלבומין: קריאטינין עשויה לשפר את הדיוק במעקב אחר שינויים לאורך זמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלבומינוריה הינה סמן פרוגנוסטי ואבחנתי […]

  • ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בלתי-תלוי בין רמות אלבומין מסוכרר ובין הסיכון למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם ותמותה, ללא תלות באבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוגלובין מסוכרר משמש באופן לזיהוי הפרעות במשק הסוכר, אך […]

  • חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שינויים בריכוזי קופפטין בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון להיפונתרמיה או היפרנתרמיה בחולים לאחר ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי AVP (או Arginine Vasopressin) הינו הורמון חשוב האחראי לשמירה על מאזן הנתרן בדם לאחר ניתוח היפופיזה. מדידת רמות […]

  • האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    תנומות ארוכות של שעה ומעלה, תנומות במהלך הבוקר, או מנוחת צוהריים עשויות להוביל לעליה ברמות סוכר בדם במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תנומות במהלך היום הן נפוצות בסין ובתרבויות אחרות ועשויות לשחק תפקיד חשוב בבריאות הקרדיו-מטבולית, אך מחקרים קודמים […]

  • רמות CRP ויחס בין אאזנופילים לטסיות מנבאים אירועים חריגים בחולים מאושפזים בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Cureus)

    רמות CRP ויחס בין אאזנופילים לטסיות מנבאים אירועים חריגים בחולים מאושפזים בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Cureus)

    במאמר שפורסם בכתב העת Cureus מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות CRP (או C-Reactive Protein) ויחס ביןאאזנופילים וטסיות (Eosinophil-to-Platelet, או EPR) הם מנבאים משמעותיים ובלתי-תלויים של אירועים חריגים בחולים מאושפזים עם התלקחות חדה של מחלת ריאות חסימתית כרונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמי סיכון ידועים להתלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית […]

  • ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור פשוטה עשויה לסייע בזיהוי צורה חריגה של אלפא-סינוקלאין (Phosphorylated Alpha-Synuclein) ברמת דיוק גבוהה בחולים עם הפרעות נוירו-דגנרטיביות דוגמת מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סינוקלאינפתיות כוללות מחלות פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי, Multiple System Atrophy ו-Pure Autonomic Failure. בכל שנה מאובחנים כ-200,000 חולים חדשים בארצות הברית עם מחלת פרקינסון, דמנציה עם גופיפי […]

  • חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי רמות קורטיזון בטווח הארוך, כפי שנמדד בבדיקת שיער קרקפת, מהוות גורם מנבא חשוב ומשמעותי למחלות לב וכלי דם בעתיד בצעירים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת, כולל קורטיזול והצורה הלא-פעילה קורטיזון, מייצגים חשיפה סיסטמית מצטברת לגלוקוקורטיקואידים  לאורך חודשים. רמות […]

  • מדד Ankle: Brachial Index נמוך מנבא סיכון מוגבר למוות לבבי פתאומי  (J Am Heart Assoc)

    מדד Ankle: Brachial Index נמוך מנבא סיכון מוגבר למוות לבבי פתאומי  (J Am Heart Assoc)

    במאמר שפורסם בכתב עת Journal of the American Heart Association מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד Ankle: Brachial Index (או ABI) נמוך מלווה בסיכון מוגבר למוות לבבי פתאומי במבוגרים בגיל העמידה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מוות לבבי פתאומי מהווה בעיה עולמית משמעותית ואחראי ל-15-20% מכלל מקרי התמותה. חלק גדול ממקרי […]

  • ריכוז חומצה אורית בדם מנבא סיכון להתלקחות ואשפוזים עקב גאוט לאורך עשר שנים (JAMA)

    ריכוז חומצה אורית בדם מנבא סיכון להתלקחות ואשפוזים עקב גאוט לאורך עשר שנים (JAMA)

    בחולים עם ריכוזים גבוהים יותר של חומצה אורית בדם תועד סיכון מוגבר לאשפוזים חוזרים בשל גאוט וסיכון גבוה יותר להתלקחות לאורך עשר שנות מעקב, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במרבית החולים עם גאוט אין מעקב אחר רמות חומצה אורית בדם, גם לאחר התחלת טיפול להפחתת חומצה אורית. במקום […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה