נעה גינזבורג BSc
מחקר חדש מצא כי מטופלים הנמצאים בסיכון גנטי גבוה לסבול ממחלת לב כלילית הם אלה הנושאים תועלת גדולה יותר הן באופן יחסי והן באופן אבסלוטי מהשימוש בסטטינים כטיפול מניעה ראשוני למחלת לב כלילית. בנוסף נמצא כי מטופלים אלה היו בסיכון גבוה יותר לטרשת עורקים תת קלינית
הטיפול בסטטינים מביא לירידה בסיכון היחסי למחלת לב כלילית בטווח רחב של מטופלים. במחקרי ה-ASCOT ו-JUPITER נמצא כי הטיפול בסטטינים הביא לירידה גדולה יותר בסיכון היחסי בקבוצת מטופלים שהייתה בסיכון גנטי גבוה יותר מלכתחילה. המחקר הנוכחי בא לאשר את הממצאים התצפיתיים הללו במחקר נוסף ראשוני, אקראי ומבוקר. בנוסף , החוקרים בחנו האם אלו שנמצאים בסיכון גנטי גבוה סבלו מנטל קשה יותר של טרשת עורקים כלילית תת-קלינית.
החוקרים ניתחו ממצאי מטופלים ממחקרי ה-WOSCOPS (מחקר למניעה ראשונית עם טיפול בסטטינים, ובסה”כ 4910 מטופלים) ומשני מחקרי עוקבה תצפיתיים (CARDIA ו-BioImage, עם 1154 ו-4392 מטופלים). לכל מטופל חישבו החוקרים את ציון הסיכון הפולגנטי (PRS) לפי עד 57 וריאנטים של רצפי DNA שכיחים שנקשרו בעבר למחלת לב כלילית (CHD) . הם השוו את היעילות היחסית של הטיפול בססטינים בקבוצה הנמצאת בסיכון גנטי גבוה (בחמישון העליון של PRS ) לעומת כל שאר המטופלים במחקר ה-WOSCOPS , כמו גם את ההקשר בין PRS לבין הסתיידות העורקים הכליליים (במחקר ה-CARDIA) ועומס הפלאק בעורקים או טרשת עורקים(במחקר ה-BioImage).
מבין משתתפי מחקר ה-ה-WOSCOPS שהיו בסיכון גנטי גבוה, נמצא כי הטיפול בסטטינים הביא לירידה בסיכון היחסי של 44% (95% CI, ו- 22%-60%; P < 0.001) בעוד שבשאר הקבוצות, הירידה בסיכון היחסי הייתה של 24% ((95% CI עם 8%-37%; P = 0.004) למרות שבשתי הקבוצות הירידה ב-LDL היתה דומה.
במטא אנליזה לרוחבם של מחקרי WOSCOPS, ASCOT ו- JUPITER למניעה ראשונית, הירידה בסיכון היחסי באלו שנמצאים בסיכון גנטי גבוה הייתה 46% לעומת 26% בשאר המטופלים (כש-P הטרגוניות= 0.05). בשלושת המחקרים הירידה האבסולוטית בסיכון היחסי בשימוש בסטטינים היתה 3.6% (95% CI, 2.0%-5.1%) במטופלים שהיו בסיכון גנטי גבוה ו-1.3% (95% CI, 0.6%-1.9%) בכל שאר המטופלים.
כל עליה בסטיית התקן של הציון הסיכון הפוליגני נקשרה עם סבירות גדולה יותר פי 1.32 (95% CI, 1.04-1.68) לסבול מהסתיידות של העורק הכלילי ועליה של 9.7% בנטל של הפלאק הקורונרי (95% CI, 2.2-17.8%).
החוקרים מסכמים כי מטופלים הנמצאים בסיכון גנטי גבוה למחלת לב כלילית סובלים גם מנטל טרשתי תת-קליני גבוה יותר, והם שצפויים להשיג תועלת גדולה יותר מסטטינים, הן באופן יחסי והן באופן אבסלוטי , כטיפול מניעה ראשוני למחלת לב כלילית.
Circulation. 2017;CIRCULATIONAHA.116.024436, Originally published February 21, 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!