Celiac

חשיפה לטיפול אנטיביוטי לפני גיל שנה מלווה בסיכון מוגבר למחלת צליאק (Gastroenterology)


ממחקר ארצי שכלל ילדים בנורבגיה ודנמרק עולה כי חשיפה סיסטמית לטיפול אנטיביוטי במהלך השנה הראשונה לחיים מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלת צליאק בגיל מבוגר יותר, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Gastroenterology.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין חשיפה סיסטמית לאנטיביוטיקה במהלך השנה הראשונה לחיים ובין הסיכון לאבחנת מחלת צליאק. הם השלימו מחקר עוקבה תצפיתי, אשר כלל את כל הילדים שנולדו בדנמרק בין 1995-2012 או בנורבגיה בין השנים 2004-2012. ילדים שנולדו בדנמרק היו במעקב עד 8 במאי, 2015 (גיל בתום מעקב נע בין 2.3-20.3 שנים) ואלו שנולדו בנורבגיה היו במעקב עד 31 בדצמבר, 2013 (גיל בתום מעקב בטווח 1-20 שנים).

החוקרים אספו מידע רפואי אודות למעלה מ-1.7 מיליון ילדים, כולל 3,346 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק. חשיפה לטיפול אנטיביוטי סיסטמי הוגדרה בנוכחות ניפוק מרשם לטיפול אנטיביוטי סיסטמי במהלך השנה הראשונה לחיים.

חשיפה סיסטמית לטיפול אנטיביוטי במהלך השנה הראשונה לחיים נקשרה בקשר חיובי עם אבחנה של מחלת צליאק במדגם הילדים מדנמרק ומנורבגיה (יחס סיכויים של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.36). החוקרים זיהו קשר מנה-תגובה בין עליה במספר המרשמים שנופקו לטיפול אנטיביוטי ובין הסיכון למחלת צליאק (יחס סיכויים לכל ניפוק נוסף של טיפול אנטיביוטי של 1.08). החוקרים לא זיהו סוג מסוים של טיפול אנטיביוטי או גיל מסוים במהלך השנה הראשונה לחיים אשר היו בולטים במיוחד.

תקנון לאשפוזים לבית החולים בשל מחלה זיהומית במהלך השנה הראשונה לחיים לא השפיע על התוצאות; תקנון למספר הזיהומים בילד (לפי דיווח האם) הפחית במעט את הקשר הנ”ל (יחס סיכויים של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 0.98-1.39).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי חשיפה בילדות לטיפול אנטיביוטי סיסטמי עשויה להוות גורם סיכון להתפתחות מחלת צליאק.

Gastroenterology 2019

לידיעה ב-MedPage Today

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין מחלת צליאק ובין תסמונת מעי רגיז? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מחלת צליאק ובין תסמונת מעי רגיז? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי בחולים עם מחלת צליאק סיכון מוגבר לתסמונת מעי רגיז זמן רב לפני ואחרי האבחנה של מחלת צליאק. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את הסיכון לאבחנה של תסמונת מעי רגיז בחולים עם מחלת צליאק, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. החוקרים התבססו על נתונים משבדיה וזיהו 27,762 חולים […]

  • האם תוספי ברזל עשויים להגן מפני התפתחות מחלת צליאק? (BMJ Open Gastroenterol)

    האם תוספי ברזל עשויים להגן מפני התפתחות מחלת צליאק? (BMJ Open Gastroenterol)

    רמות ברזל נמוכות יותר על-רקע גנטי מלווה בסיכון מוגבר למחלת צליאק, ממצאים המעלים את האפשרות כי מתן תוספי ברזל עשוי לסייע במניעת התפתחות המחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMJ Open Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסר ברזל, הנפוץ בחולים עם מחלת צליאק, הוצע כטריגר סביבתי להתפתחות המחלה ששכיחותה מצויה במגמת עליה. […]

  • האם בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למחלת צליאק? (Aliment Pharmacol Ther)

    האם בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למחלת צליאק? (Aliment Pharmacol Ther)

    מחקרים קודמים הצביעו על קשר אפשרי בין מחלת מעי דלקתית ובין סיכון מוגבר למחלת צליאק אך מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics עולה כי הקשר המדווח בין שתי המחלות עשוי לנבוע מהטיה משנית להכללת מקרים של קוליטיס מיקרוסקופית באוכלוסיית החולים עם מחלת מעי דלקתית. החוקרים התבססו על נתוני מאגר Inform Diagnostics שכלל […]

  • ההשפעה של עיכוב באבחנה של מחלת צליאק על חומרת מחלת המעי (J Gastroenterol Hepatol)

    ההשפעה של עיכוב באבחנה של מחלת צליאק על חומרת מחלת המעי (J Gastroenterol Hepatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Gastroenterology and Hepatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קיים עיכוב משמעותי באבחנה של מחלת צליאק ממועד הופעת התסמינים וכי ישנה עליה בחומרת המחלה עם עליה בעיכוב באבחנה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת צליאק נפוצה ברחבי העולם, אך למרות זאת לעיתים קרובות אינה מאובחנת […]

  • עליה ברמות Zonulin בדם מעלה חשד למחלת צליאק (Pediatrics)

    עליה ברמות Zonulin בדם מעלה חשד למחלת צליאק (Pediatrics)

    רמות Zonulin עולות באופן משמעותי בילדים בחודשים הקודמים לאבחנה של מחלת צליאק, רמז לכך שאלו עשויות לשמש כסמן לבדיקות סקר של ילדים בסיכון למחלת צליאק, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics. במשך למעלה מעשור, חוקרים ממסצ’וסטס בחנו כיצד לנבא ולמנוע מחלה אוטואימונית, כאשר מחלת צליאק שימשה כמודל. מדגם לידה הקרוי Celiac Disease, Genomic, […]

  • לוחמים וחטופים חזרו מעזה עם זיהומים עמידים: המשבר הבריאותי בעזה מחריף, והשפעותיו יורגשו בישראל (YNET, הארץ)

    לוחמים וחטופים חזרו מעזה עם זיהומים עמידים: המשבר הבריאותי בעזה מחריף, והשפעותיו יורגשו בישראל (YNET, הארץ)

    בדיקות רפואיות מעידות על הדבקה בוירוסים, חיידקים עמידים וטפילים בחטופים והחטופות שחזרו משבי החמאס ואצל חיילים השבים מלחימה בעזה. לפי מומחים לבריאות הציבור, המצב הבריאותי החמור בעזה מהווה כר פורה להתפתחות של מחלות זיהומיות ומגפות, והשפעות אלה יורגשו גם בישראל בתוך שבועות

  • החיסון מפני נגיף הקורונה מגן גם על חולי צליאק (VIRUSES)

    החיסון מפני נגיף הקורונה מגן גם על חולי צליאק (VIRUSES)

    מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) מפרסם את ממצאיו של מחקר ראשון מסוגו בתחום זה הנערך על ידי המכון והתפרסם בכתב העת הרפואי Viruses , ממנו עולה כי החיסון מקנה לחולי צליאק הגנה זהה לזו של יתר האוכלוסייה שהתחסנה.  לאורך מגיפת הקורונה בישראל ובעולם, עלה חשש שעל אף החיסונים, אנשים החולים במחלת הצליאק לא יפיקו תגובה […]

  • טיפול מונע נגד דלקת ריאות עקב Pneumocystis jirovecii במבוגרים (JAMA, CME)

    טיפול מונע נגד דלקת ריאות עקב Pneumocystis jirovecii במבוגרים (JAMA, CME)

    Pneumocystis jirovecii הוא פתוגן פטרייתי אופורטוניסטי הגורם לדלקת ריאות מסכנת חיים בחולים מדוכאי חיסון. חולים עם (PCP) pneumocystis pneumonia בדרך כלל מתייצגים עם חום, שיעול לא פרודוקטיבי, קוצר נשימה והיפוקסמיה, וכן עם אטימות בצורת  ground glass דו צדדית מפושטת בהדמיית בית החזה. אפשר למנוע pneumocystis pneumonia  על ידי הפחתת דיכוי חיסוני עם טיפול ב- כימופרופילקסיס, כאשר […]

  • כיצד ניתן לשלוט בהתפשטות העמידות לתרופות אנטי-מיקרוביאליות?

    כיצד ניתן לשלוט בהתפשטות העמידות לתרופות אנטי-מיקרוביאליות?

    על מנת לשלוט בהתפשטות העמידות לתרופות אנטי-מיקרוביאליות, חשוב לדעת היכן מתרחשים מקרי הדבקה בעמידויות אלו והיכן שיעורי ההדבקה עולים. על ידי ניטור עמידות בטיפול באוכלוסיות חולים ברחבי העולם, ניתן לזהות את הזנים העמידים, ולטפל בהתפשטותם לאחר מכן. עד כה, מעקב אחר העמידויות האנטי-מיקרוביאליות היה בעיקר באחריותן של הממשלות. עם זאת, גם לחברות התרופות יש תרומה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה